אור ברסלב
אמרי נועם מסכת ברכות › דף מג:

אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

מסכת ברכות · דף מג:

דף מג.

וחזי אילנא דקמלבלבי כו' הטור כתב דוקא בשעה שמוציאין פרח אבל אחר שנגמרו אין מברכין וכמ"ש בתרגום על פרח מטה אהרן (פ' קרח) כו' ואפיק לבלבין כו' אבל אחר פריחה לא נקרא לבלוב וי"א דגם אח"כ יוכל לברך (עי' ביאורו סי' רכ"ו ס"ק א' וס"ק ב'):

עתידים בחורי ישראל שיתנו ריח כלבנון מה דנקט בחורי ישראל מפני שלא טעמו טעם וריח חטא מעולם:

אוחז השמן בימינו כו' ומברך על השמן כ' בשו"ע סי' רצ"ו ס"ו דבשעה שמברך על הכוס של הבדלה אוחז הכום בימינו ואת ההדס בשמאלו ואח"כ כשמברך על הבשמים צריך להחליף ליתן ההדס בימין אבל אין לזה ראיה דלא נזכר כאן להחליף אלא הדבר שמזומן לברכה תחלה יאחוז בימינו ואת הדבר השני בשמאלו כמ"ש כאן בגמ' אוחז היין בימינו ואת השמן בשמאלו ולא אמר להחליף אח"כ:

ושערו כבגדו דמי ויש אומרים כגופו והוכיח רבינו שהלכה] כלישנא קמא דאמר לעיל וטחו בראש השמש ואם שמש ת"ח הוא טחו בכותל מפני שגנאי הוא וכו' [ובראשו הוא מקום שפר] אלמא שערו כבגדו [וכן פסק הרמב"ם ה' דיעות פ"ה ה"ט]:

לא אמרן אלא באורחא אבל בביתא לית לן בה הרי"ף והרא"ש לא גרסי זה ואין כאן אלא ג' חילוקים בטלאי על גבי טלאי ודוקא בימות החמה ובפנתא:

המהלך בקומה זקופה אפי' ד"א וכו' הרי"ף והרא"ש לא גרסי ואסור אפי' פחות מד' אמות ובזה מתורץ מה שהקשו על הב"י שפסק בסי' ב' ס"ו בגילוי הרא"ש ד"א דוקא. ובקומה זקופה אפי' פחות מד"א ולפי גירסת הרי"ף אתא שפיר [שלא הוזכר ד' אמות כאן וע"ש בביאור הגר"א סי' ב' ס"ק ד' ופי' קידושין ל"א ע"א וגירסת הרי"ף ורא"ש שם] (בקדושין ל"א ע"א איתא אסור. ד' אמות. וכן כאן למטה ד' אמות כאילו דוחק כו' וכאן לעיל בברייתא לא הזכיר ד"א וחושבו רק בדברים שגנאי לת"ח. מזה נראה דד"א אסור ופחות מד"א גנאי לת"ח. והרי"ף העתיק בכאן גנאי לת"ח ולא הזכיר ד"א ובקדושין העתיק הרי"ף אסור וד' אמות וסמך כאן על מה שכתב בקדושין):

תוכן העניינים

אמרי נועם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה