אור ברסלב
אמרי נועם מסכת ברכות › דף מא:

אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

מסכת ברכות · דף מא:

דף מא.

תוס' ד"ה זה שני לאקץ כו' מ"מ היכא דאיכא חשה וזית חטה קודם כו' וכן כתב בשו"ע סי' רי"א סוף ס"ד והוא תמוה כיון דס"ל כד' בה"ג דפה"ע קודם לבפה"א א"כ אי אפשר לאוקמי קרא בכוסס את החטה אלא במעשה קדירה וכמ"ש שם בשו"ע ס"ה וא"כ מאי איריא חטה דמוקדם בקרא אפי' כוסמין שאינו מז' המינים כלל קודם לז' המינים כמ"ש שם בשו"פ ס"ו (ע"ש במ"א ס"ק ח' וס"ק י"ג):

תוס' בד"ה אלא פת הבאה בכיסנין כו' בסוף הדיבור משום דהוי דבר מועט. צ"ל דבר מזון. והיה נכתב מ' והיה סבור המדפיס שהוא מרמז על תיבת מועט:

תוס' בד"ה יין פוטר כו' ולית הלכתא כותיה כו' אבל דעת תר"י והרא"ש דביין הלכתא כותיה (עי' ביאורו סי' קע"ד ס"ק ב'):

תוס' בד"ה אי הכי יין נמי נפטריה פת בסה"ד שהעולם מקשין כו' כיון דרחמנא קבעיה חובה כו' כתב בשו"ע סי' תע"ג ס"ו דאוכלין הירקות בטיבול ראשון פחות ומכזית משום ספק מפני שיש לומר ב' טעמים על מה שאין מברכין על המרור בורא פרי האדמה טעם אחד מפני שהברכה שמברך על הירקות פוטרת את המרור ולפי טעם זה אין לברך ברכה אחרונה על הירקות וטעם ב' כיון דרחמנא קבע חיבה וכו' כמ"ש כאן בתוס' ולפי טעם זה אפשר לברך ברכה אחרונה על הירקות ומחמת ספק פסק דאוכלין פחות מכזית ואין מברכין ברכה אחרונה ואמר רבינו דזה תלוי בפלוגתא אחרת שכתוב שם בסי' תע"ד דפליגי בד' כוסות דיש אומרים שאין לברך על כל כוס וכוס משום שנפטר בברכה שמברך על כוס ראשון והלל לא הוי הפסק ויש אומרים דצריך לברך בכל פעם דהלל הוי הפסק וכיון דאנן פסקינן דמברכין על כל כוס וכוס על כרחך סבירא לן דהלל הוה הפסק ואם כן גם המרור אינו נפטר מברכת בפה"א מחמת הירקות משום דהוה הלל הפסק א"כ ע"כ צ"ל דטעמא דאין מברכין משום דרחמנא קבעיה חובה הוי כדברים הבאים בתוך הסעודה. ואם כן יכול לאכול כזית ירקות ולברך ברכה אחרונה (עי' ביאורו סי' תע"ג ס"ק ל"ד וסי' תע"ד ס"ק ב' ובס' מעשה רב (סי' קצ"א]):

תוכן העניינים

אמרי נועם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה