אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
מסכת ברכות · דף לט.
ששמנו אגור בתוכו פי' פרש"י ובירושלמי פי' דידוע דכל פירות שבעולם אם יורדים עליהם גשמים פולט שמנו מתוכו וראיה לזה דאם יטעום המשקה הטופח שעליה יהיה בו טעם הפרי אבל זית אינו פולט וזה שאמר אגור דהיינו קבוץ שאינו יוצא כמו אוגר בקיץ (משלי י'):
תוס' בד"ה בציר להו שיעורא כו' ע"כ יש להזהר לשתות מכוס של ברכה מלא לוגמיו והוא תמוה וכי מחוייב לשתות כשיעור כדי שיברך ומאי יש להזהר דקאמר ואמר רבינו שט|\"ס יש כאן והיינו לפי שיש ספק בברכה אחרונה אי בכזית אי בכביצה אי ברביעית או כמלא לוגמיו (עי' תוס' יומא פ"ט ד"ה ולא בירך ואו"ח סי' ק"צ ס"ג וסי' ר"י ס"א) ועל זה כתבו התוס' דהיכא דצריך לשתות מלא לוגמיו כגון בברכת המזון יזהר שישתה רביעית שאז בודאי יצטרך לברך ברכה אחרונה אבל אם ישתה רק מלא לוגמיו יהיה ספק ברכה אחרונה אבל בכוס של קידוש רשאי לשתות רק כמלא לוגמיו דהא אין צריך לברך ברכה אחרונה אחר כוס של קידוש (כמ"ש או"ח סי' רע"ב סעיף יו"ד):
לא על המברך אני כועס אלא על המלגלג אני כועס חזר לאמר לא על המלגלג אני כועס אלא על המברך פי' שהוא כעס מחמת שניהם באמת לכך אמר מתחלה על א' ואח"כ על הב':
תנא ושניהם לא הוציאו שנתם איתא בירושלמי שני גדולי הדור הלכו מאתנו ולא נתברר הדין אצלינו:
והוא דיתיב אבי תפי ועביד תוך תוך ונפ"מ לענין עירובין דאין מערבין עד דעביד תוך תוך (עי' ערובין דף כ"ט ע"א) והרמב"ם פסק בכל הירקות אין מערבין עד דעביד תוך תוך וזו תמיה גדולה דאין מוזכר בגמ' אלא גבי תרדין (עי' ביאור הגר"א סי' שפ"ו ס"ק כ"א):