אור ברסלב
אמרי נועם מסכת ברכות › דף כח:

אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

מסכת ברכות · דף כח:

דף כח.

אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה יש בזה ארבעה שיטות ועי' בשבת (דף ט' ע"ב) שכתוב כל השיטות מפורש:

אני נותן הודאה על חלקי פי' על חלקי שחלק לי השי"ת חלק טוב ולא חלק לי כמו ע"ה:

אני משכים והן משכימין וכו' פי' מ"ש לעיל י"ז ע"א על מ"ש אצי בריה וחבירי בריה:

אני רץ והם רצים פי' השנים של האדם רצים והולכים למיתה אך שנים שלו רצים לחיי עוה"ב וחיי שנותיהם רצים והולכים לבאר שחת:

כעסו כעס עולם ואיסורו איסור עולם כו' פי' כעס הוא הגיהנם כמ"ש (צפניה א') יום עברה היום ההוא וגו' [וכמ"ש בבבא בתרא דף יו"ד ובשבת קי"ח) איסורו הוא הגילגולים שמשימין את האדם לפעמים תחת האבן כמ"ש (איוב י"ג כ"ז) ותשם בסד רגלי. ומיתתו זו מיתת הנפש ח"ו וזו נקראת מיתת עולם (ועי' ביאור הגר"א משלי י"א פסוק ד' ונ"א פסוק ט"ז ביאור על כל המאמר):

ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים פי' אף שיוליכני לג"ע איני יודע שמא יוליכני דרך הגיהנם וגם זה הוא ענין רע מאד:

תדעו בשעה שהאדם עובר עבירה כו' פי' דקודם עשיית העבירה יכול לפרוש ממנה אף ע"י יראת השי"ת אבל כשהתחיל לעשות העבירה אז אינו מניחה מיראת הש"י רק מיראת האדם מניחה וז"ש ולואי:

והכינו כסא לחזקיהו שבא לפי שחזקיהו רבץ תורה בישראל והוא ג"כ רבץ תורה לפיכך בא אליו בשעת פטירתו:

ר"א אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים כי בענין התפלה נמצא ב' דברים הא' שהוא מצוה דאורייתא כמ"ש ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה והשני שע"י התפלה יוכל להשיג כל חפצי האדם מה שמבקש בה לכך התפלה נקראת כלה לפי שבה נכללו כל הענינים שיש בכל המצות בכלל יש בתפלה לבדו כי בכל מצוה ומצוה עושה תיקון לאבר א' השייך לאותו מצוה ובכל הרמ"ח מצות עשה מתקן כל הרמ"ח אברים ואם חסר מצוה אחת אז פוגם אבר אחד ובתפלה נכלל בה כל התיקונים השייך לכל האברים וכן תורה כוללת כל המצות והנה יש לדקדק מ"ש (תענית ב' ע"א) ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה משמע שבמקום אחד מפורש תפלה דהשתא אמר זו תפלה שצריכה להיות בכל הלב [כונתו שבכל מקום שכתוב לעבדו פי' לעבוד אותו בהמצות שכבר ציוה ביתר התורה וכאן ולעבדו פי' שהמצוה שציוותי במקום אחר בתורה אני לומר כאן שתהיה המצוה בכל לבבכם ואיזה עבודה ששייך לצוות עליה שתהיה בכל לבבכם זו תפלה אם כן משמע שמפורש במקום אחר מצות חיוב התפלה וא"כ יש לדקדק איפוא כתוב ועל זה מתרץ שבקרא הוא תהלתך כו'] וי"ל ע"פ מ"ש הבה"ג על מ"ש (פ' עקב) הוא תהלתך והוא אלהיך זו מצות עשה ולהבין ענין הכפל לשון הוא ע"ד מ"ש (תהלים) ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתיך אשירה לה' וגו' ר"ל קודם הישועה אני בוטח בך שתושיעני (וע"כ כתיב יגל לבי בישועתך בלשון עתיד שאני בטוח שבודאי יגל לבי בישועתך) ואחר שכבר נעשה הישועה אז אשירה לה' וגו' וז"ש (פ' בשלח) פזי וזמרת וכו' עזי הוא קודם הישועה. ואח"כ וזמרת וז"ש הוא תהלתך פי' שצריך מתחלה להודות לו על שכבר עשה לך טול ת ואח"כ והוא אלהיך שהתפלל אליו שיעשה לך מה שאתה צריך והוא ע"ד מ"ש (בברכות ל"א) לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל נמצא מפורש בקרא תפלה וכן נמי מוכח שמתחלה צריך לשבח את השם ואח"כ יתפלל ואם הוא עושה תפלתו כמו שמוטל עליו חוב לעשות אין לו שכר אלא בשביל שהתפלל דהיינו שעשה מצוה אבל דבר השני שהוא תחנונים שיוכל להשיג על ידה מה שחפץ זה אינו יכול להשיג. (כל הענין הזה היה כתוב מטושטש והייתי מוכרח לשנות הלשון לגמרי):

הני שמונה עשר כנגד מי לפי שמדאורייתא אין לתפלה נוסח כלל אלא ב' או ג' דברי תחנונים ולחתום בברכה. ועזרא תיקן הי"ח ברכות לכך פריך כנגד מי:

כנגד י"ח אזכרות שבק"ש ה' בשמע ה' בוהיה ח' בויאמר ואלהיכם בחשבון זה:

כנגד אל הכבוד הרעים ומתחלה קבעו רק כנגד שמות הויה:

עד שיראה איסר נגד לבו פי' רש"י והרא"ש בפרק אין עומדים סי' כ"ב. פי' שאם יהיה איסור ונח על הארץ יראה (עי' ביאורו סי' קי"ג סק"ד):

כיון שנענע ראשו שוב אינו צריך ולא פליג על כל הני דלעיל אלא דהכא מיירי בחולה שאין יכול לכרוע הרבה (פי' שו"ע סי' קי"ג סעיף ה' ובהגר"א סק"ז):

הסדיר י"ח ברכות על הסדר פי' שאם אחר אפי' ברכה אחת שלא כסדר צריך לחזור לאותה ברכה ומשם יאמר על הסדר (עי' תוס' לקמן ל"ד ע"א ד"ה אמצעיות וברי"ף ורא"ש שם) וכן בק"ש וכן בהלל ובמגילה בכולן צריך על הסדר:

כתוב באגדה מאי על הסדר זה סדר עולם שכך מצינו י"ח ברכות של תפלה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו כיון שבאו אנשי כנה"ג כללום ותיקנום כסדרן:

כשניצל א"א מאור כשדים פתחו מלאני השרת ואמרו בא"י מגן אברהם (עי' פר"א ס"פ כ"ז) כשנעקד יצחק ע"ג המזבח והיה אפשר להעשות דשן והיה אפרו מושלך מ"ג הר המוריה [לולא שהי' קורא המלאך אל תשלח ידך אל הנער כו'] מיד הביא עליו הקב"ה טל והחיה אותו לפיכך אמר דוד המלך ע"ה כטל חרמון שיורד על הררי ציון כטל שהחיה בו הקב"ה יצחק אבינו מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מחיה המתים. [ז"ל פרקי דר' אליעזר פרק שלושים ואחד. כיון שהגיע החרב על צוארו של יצחק פרחה ויצאה נשמתו של יצחק כיון שהשמיע קולו כו' אל תשלח ידך על הנער חזרה הנפש לגופו והתירו ועמד על רגליו וידע יצחק תחיית המתים כו' שכל המתים עתידים להחיות באותו שעה פתח ואמר ברוך אתה ה' מחייה המתים] (וכן צריך להגיה כאן). כשבא יעקב אבינו ופגע בשער השמים והקדיש שמו של הקב"ה מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' האל הקדוש כשבא פרעה להמליך את יוסף במצרים בדקו אם יודע בע' לשונות בא גבריאל ולמדו ע' לשון (סוטה דף ל"ו) מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' חונן הדעת כשעשה ראובן מעשה בלהה פלגש אביו ונקנס עליו מיתה מיד חזר בתשובה דכתיב וישב ראובן אל הבור א"ר יוחנן שחזר בתשובה וחיה. שנא' יחי ראובן ואל ימות וגו' מיד פתחו מלאני השרת ואמרו ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה כשעשה יהודה מעשה תמר ואחר הוציאוה ותשרף שלחה לו ואמרה הכר נא מיד הודה ואמר צדקה ממני ונסלח לו על אותו עון מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח כשמררו מצרים את חיי אבותינו אמר הקב"ה וגאלתי אתכם מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בריך אתה ה' גואל ישראל כשנצטער אברהם אבינו על צער מילה בא רפאל ורפאו מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו רופא חולים כשזרע יצחק אבינו ומצא מאה שערים מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מברך השנים כשבא יעקב אבינו במצרים וראה יוסף ושמעון ונתקבצו הוא ובניו יחד מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל כשניתנה תורה לישראל א"ל הקב"ה לישראל ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מלך אוהב צדקה ומשפט כשטבעו מצרים בים מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים כשאמר לו הקב"ה ליעקב ויוסף ישית ידו על עיניך שמח ובטח על דבריו של מקום ובשעה שנפטר יעקב מן העולם ובא יוסף ונתן שתי ידיו על עיניו ונשקו ובכה לו מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' משען ומבטח לצדיקים כשבנה שלמה את בהמ"ק מיד פתחו ואמרו בונה ירושלים כשנושעו ישראל ועברו את ים סוף פתחו ואמרו שירת ויושע מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה כשנאנחו ישראל וצעקו לאל כמה שנא' (פ' שמות) ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' שומע תפלה. כשעשו ישראל את המשכן וירדה שכינה ושכנה בו בין שני הכרובים מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' המחזיר ברחמיו שכינתו לציון. כשהכניס שלמה הארון לפנים ואמר (דברי הימים ב' ו' מ"ב) ה' אלהים אל תשב פני משיחך וגו' ונתן הודאה ושבח למקום ואמר ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל (מלכים א' ח' נ"ו) מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות:

כשנכנסו ישראל לארץ ונתקיים עליהם המקרא (פ' בחקותי) ונתתי שלום בארץ מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' עושה השלום לפיכך כשבאו אנשי כנסת הגדולה ותקנו כסדר הזה בחכמתם מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך חכם הרזים שנתן חכמה ליראיו שהן בני גוי גדול כמו שאמר להם משה פ"ה (פ' ואתחנן) כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראינו אליו עד כאן יש לך רשות לדבר מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של מקום יותר מדאי (ע"ע גמ' מגילה י"ח ע"א):

ברכת הצדיקים וכו' טעות הוא וצ"ל המינין שעליהם אמרו מורידין כו' אבל צדוקים מאמינים בתורה שבכתב וגזרו עליהם שיהיו כנכרים (ועי' ש"ך יו"ד סי' קנ"ט ס"ק ה' וס"ק ו' ועי' סמ"ע סי' תכ"ה ס"ק ט"ו ויו"ד סי' קנ"ח):

תוכן העניינים

אמרי נועם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה