אור ברסלב
אמרי נועם מסכת ברכות › דף כו.

אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

מסכת ברכות · דף כו.

דף כה:

תפלת השחר ער חצות פי' דלמדוה מהקרבת תמידין דלרבנן הוי עד חצות ולר"י פד ארבעה שעות וכן תפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים שזמנה עד הערב פי' עד שקיעת החמה ולא עד צה"כ והא דקרי ליה תפלת המנחה מפני שהוא נגד המנחה שהקריבו לערב שהוא מנחת התמיד וא"ת הא בשחרית נמי הקריבו מנחה ונראה לרבינו משום דתפלת השחר כמה דמקדים לה עדיף דהיינו עם הנץ החמה והקרבת המנחה של שחרית היה אח"כ שהתמיד היה קרב מקודם ואח"כ המנחה לכך לא קרי לה על שם המנחה אבל תפלת המנחה כמה דמאחר ליה עדיף דהיינו עם דמדומי חמה [וכמ"ש לקמן כ"ט ע"ב אלא דלייט עלה במערבא דילמא מיטרפי ליה שעתא] וע"כ היה בזמן המנחה שהרי התמיד שחיטתו היה מקודם זמן רב לכך קרי ליה על שם המנחה (וע"פ בשנות אליהו):

תפלת הערב אין לה קבע פי' שאין לה זמן קבוע בפני עצמו אלא שבזמן שאין רשאי להתפלל שום תפלה לא מנחה ולא שחרית זהו ומן תפלת ערבית דהיינו לרבנן זמנה מן הערב עד שיעלה עמוד השחר ולר"י מפלג המנחה עד שיעלה עמוד השחר והא דקאמר לקמן כ"ז דעביד כמר עביד קאי נמי אתפלת הערב [וכ"כ בשנות אליהו ע"ש וע"ע לקמן]:

טעה ולא התפלל שחרית כו' יש בזה ד' זמנים א' לאחר עמוד השחר מיד כזמן התמיד שהקריבו מיד אחר עמוד השחר ודוקא אם צריך לצאת לדרך כמו שאמר לקמן דף ל' השכים לצאת לדרך וכו' ועיקר מצותו כותיקין עם הנץ החמה הזמן הג' עד ארבע שעות כר"י ויהבי ליה שכר תפלה בזמנה ומותר לכתחלה להתפלל בזמן הזה אבל לאחר ארבע שעות אינו רשאי להתפלל אלא בזמן מנחה מדאמרינן טעה וכו' מתפלל מנחה שתים מדאמר מנחה ולא אמר אחר ד' שפות אלא ע"כ לאחר ד' שעות אין רשאי להתפלל אלא בזמן מנחה וצריך להקדים תפלת המנחה לתפלת שחרית (ולכאורה אין זו הוכחה כ"כ דהכא אליבא דרבנן קיימינן וכמ"ש עד חצות יהבי ליה כו' ועי' ביאורו סי' פ"ט סק"ה ועי' תוס' פ"ב ד"ה איבעי' להו עד ועד בכלל כו') ועי' ביאורו סי' ק"ח ס"ג]:

ויש לומר משום דר' יוחנן דאמר זאת שחרית יתפלל מנחה שתים מסתמא ס"ל ג"כ כהלכה דקי"ל כר' יהודה משוה דתנן בבחירתה כוותיה כמ"ש לקמן כ"ז פ"א. וכ"ש ר' יוחנן דפסק בכל מקום כסתם משנה ורק הגמ' דמתרץ הלשון עד חצות כו' משום דהגמ' קאי על מתניתין אליבא דרבנן וכמו שמתחיל בקושי' וכו"ע עד חצות ותו לא פי' דאחר חצות הכל מודים דלא. ולחזק קושיתו אמר כן דגם לרבנן קשי'. ולכן מוכיח כן] (ועוד יש לומר דיליף מן חצי שעה מחצות עד התחלת מנחה גדולה ועי' מג"א ריש סי' פ"ט והגר"א שם סק"ו]:

מעות לא יוכל לתקן זה שביטל ק"ש של שחרית כו' כתב הרא"ש בשם גאון שיכול להתפלל לשם צלותא דרחמי וב' חילוקום יש עד ד' שעות שכר תפלה בזמנה יהבי ליה לאחר ד' שכר תפלה יהבי ליה שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה לר"י וגם יכול להשלים בתפלה שלאחריה דהיינו בזמן מנחה רק במזיד לא יוכל להשלים ואעפ"כ יכול להתפלל ששכר רחמי אית ליה [ועי' שו"ע סי' ק"ח סעיף ז' וביאור הגר"א שם סק"ח]:

ונראה לרבינו דראיית הגאון הוא מדקאמר מעות זה שביטל כו' ולא קאמר מחסרון כו' על ביטל ק"ש כו' ש"מ דיכול להתפלל ברחמי כנ"ל דדבר מעות היינו שיכול לתקן אותה קצת אלא שאי אפשר לישר כבראשונה אבל באם אינו יכול לתקן כלל אז הוא חסרון ולא מעות לכך דריש דוקא מעות על ביטל תפלה של שחרית וחסרון על שנמנו חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהם אע"פ שעשה המצוה אך אין לו כ"כ שכר כאלו עשה בחבורה ויתרון השכר חסר לו וז"ש לא יוכל להמנות פי' שלא יוכל להמנות עמהם בשכר שהם נוטלים מהמצוה כ"א כנגד כולם כמ"ש (ברכות מ"ז ע"ב מגילה ל"ב ע"א ע"ש) שכר כולם ס"ד אלא שכר כנגד כולם:

תוכן העניינים

אמרי נועם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה