אור ברסלב
אמרי נועם מסכת ברכות › דף כד.

אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

מסכת ברכות · דף כד.

דף כג:

תוס' ד"ה והתני ר' חייא כו' ומ"מ קשה כו'. ונראה לרבינו דלא קשה כלל דהמקשה ידע דתני ר' חייא קאי אברייתא דלעיל דאיתמר ביה לא יניח אדם תפילין תחת מרגלותיו אבל מניחן תחת מראשותיו ועל הברייתא זו מפרש ר' חייא דמניחן בכובע תחת מראשותיו והשתא לא מצינן למימר דמיירי באשתו עמו דהא קתני התם בתר הכי בברייתא ואם היתה אשתו עמו אסור וכיון דאי אפשר לומר דמיירי באשתו עמו א"כ למה לי כובע אלא ע"כ מיירי אפילו כנגד ראשו ומתרץ דמפיק למורסא דכובע לבר פי' דלעולם מיירי שלא כנגד ראשו ומה שכתוב כובע אתא לאשמועינן דאין צריך אלא למפיק מורשא דכובע לבר דהיינו מקום התפילין אבל שאר הכובע מותר להיות תחת מראשותיו ממש:

שנים שישנים במטה אחת מהו שזה יחזור פניו כו' פסק הרי"ף כרב יוסף דבאשתו מותר אבל אחר בעינן הפסקת טלית ויש שפוסקים דאפילו אשתו צריך הפסקת טלית משום דהברייתא קשה נמי לר"י ואמרינן תנאי היא לכך פסקינן לחומרא וע"ע ביאורו או"ח סי' ע"ג סק"ג]:

והא איכא עגבות וכו' פסק הרמב"ם בעגבות ליכא משום ערוה וגבי אשה יושבת וקוצה חלתה פסק דצריך שיהא פניה טוחות בקרקע וזה תמוה דהא הגמ' מדחי לה ונראה דבאמת עגבות אין בהם משום ערוה והא דצריך פניה טוחות בקרקע היינו משום דבלאו עגבות נמי צריך שיהיה פניה טוחות משום פניה גופיה וכיון שצריך פניה טוחות ממילא ליכא גם עגבות אבל באמת אין לחוש משום עגבות (עי' בנימוקי הגרי"ב חלה פ"ב מ"ג ובתוס' חדשים שם ובשנות אליהו שם ובמג"א סי' ר"ו סק"ה ובביאור הגר"א סי' ע"ד ס"ק ז' וביורה דעה סי' שכ"ח ס"ק ג' וע"ע ביאורו סי' ע"ה ס"ק א' וב' ובב"ח שם):

שוק באשה ערוה. פי' אפילו פחות מטפח ומה שכתב בפירש"י בד"ה ערוה להסתכל כו' משמע שקאי על שוק] טעות נפל ברש"י וצ"ל שער במקום שנדפס שוק. והכי פירושו (דקאמר קול באשה ערוה כו'] ובתר הכי אמר שער באשה ערוה וה"א דערוה דשער הוא כמו קול דאמר קודם לזה (עי' רא"ש מה שכתב על קול כו' ועי' ביאורו סי' ע"ה ס"ק ח') לכך פי' רש"י דערוה דשער היא כמו טפח באשה ערוה להסתכל [וכן באשתו ולק"ש]:

תוכן העניינים

אמרי נועם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה