אור ברסלב
אמרי משה סימן מ › יב)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן מ · יב)

יא)

ואולם יש לדחות דלולא הפטור דהקדש הו"א שחייב לשלם כל הדו"ה להקדש דע"י הטביחה נעשה גנב מחדש וכמ"ש הש"מ בכתובות (לד.) בהא דגנב וטבח בשבת פטור יעו"ש. וכן צריך לפרש לפי"מ דמוקי הגמ' מקודם דאיירי שהקדיש הגנב ופרש"י שם דכיון דפטור מכפל משום רעהו פטור על הטביחה דהוי גו"ד, וקשה ג"כ דהרי גם אילו מכר להדיוט הי' פטור דהרי מחסר גנבה אצלו ועוד דהוי גו"ד, וראיתי להפנ"י שעמד על רש"י הנ"ל דהרי ליכא גניבה להקדש, ועוד הקשה דהרי כאן איכא כפל שמשלם להבעלים ע"ש, ותמוה לענ"ד דהכא ודאי א"א לצרף הכפל של הבעלים כיון דהגנב הקדיש הרי כבר בטלה הגנבה הראשונה לגבי הקדש דהרי הגנב ברצונו הקדיש ואטו אם ימכור הגנב לאחר והגניבה בביתו, ואח"כ טבח הגנב האם ס"ד לצרף הכפל שנתחייב מקודם להבעלים, והספק שיש לדון אם מצרפין הגנבה של אחר היינו אם לא נתבטלה הגנבה וכנידן התוס' (בדף ע"ב.) הנ"ל שבא הגניבה להיורשים ע"י אביהם, ועדיין לא נתבטלה הגנבה, או בכאן שהקדישו הבעלים אם נפרש דיתחייב להקדש על על הטביחה, אבל כשהקדיש הגנב ודאי לא שייך לצרף הגנבה של הבעלים, ואך דקשה דגם במכר להדיוט פטור דליכא גנבה אצלו ועוד דהוי גו"ד, ועכצ"ל דע"י הטביחה נעשה גנב ולהדיוט הי' חייב כל הדו"ה ורק בהקדש דליכא כפל הוי גו"ד, וה"נ י"ל באוקימתא דאיירי שהקדישו הבעלים דאף דמוכח מהתוס' הנ"ל דגם בכה"ג לא מצרפינן הגנבה והכפל של אחד להטביחה של אחר הו"א דחייב להקדש כל הדו"ה דנעשה גנב ע"י הטביחה.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה