אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן מ · ט)
ועפימ"ש מיושב כל הקושיות ביגד"ת על הרמב"ם דהגונג הקדש אינו נמכר דמה שהקשה מהך דדף ע"ח שפרש"י דאליבי' דר"ש קאי, כבר בארנו דאדרבא מרש"י מוכח להיפוך דיש חיוב תשלומין להקדש בקרן דאל"כ הומ"ל גם לרבנן בחייב באחריותו וכמשכ"ל וע"כ דהאבעי' הוא לענין כפל וכנ"ל, ומה שהק' מדף ו' דלא קאמר ק"ו להקדש לענין גונג מהקדש ג"כ לק"מ דלפימ"ש הא דחייב בגונב הקדש במזיד היינו מקרא דאת אשר חטא מהקדש ישלם, וא"צ להביא ק"ו שישלם ממיטב דבל"ז ילפינן מתחת נתינה ישלם כסף, וכה"ג כתב הש"מ בהא דלא מוקי בתשלומי מעילה. וה"נ במזיד לפמ"ש הוא דין מעילה, מהך קרא דאשר חטא מהקדש ישלם ואי נוקמי לגבי תשלומין לבעלים כקרבן לפמש"ל זה הוי תשלומי הדיוט, ועל קושיתי מדף י"ב דדוקא קק"ל אליבי' דריה"ג הם בכלל דוכחש בעמיתו אבל בק"ק ולרבנן גם קק"ל אינם בכלל עמיתו, וכל הני גם מחיוב אונסין מתמעטי כנ"ל לפימ"ש דילפינן חיוב אונסין בגונב הקדש במזיד מאשר חטא מהקדש ישלם, לק"מ דאף דהקדש אין בכלל עמיתו, נתמעט רק מענין שבועת הפקדון דליתי' בהקדש ורק בקק"ל אליבא דריה"ג, אבל חיוב אונסין שפיר חייב בין בנכסי בה"ב ובין בקרבן מקרא הנ"ל והוא דין מעילה במזיד וכמבואר ברמב"ם פ"ז דמעילה הנ"ל וברש"י סנהדרין ע"ב כתב דילפינן חיוב אונסין בגנב משום דלא גרע משואל, ומזה לא נוכל לידע בהקדש דנתמעט מדיני שומרים, וגם דיני שואל ל"ש בהקדש, ואין להקשות על רש"י סנהדרין הנ"ל דיתחייב הגנב כשעת אונסין כמו בשואל, דז"א דכמ"ש התוס' בב"ק ס"ו דגזלן אינו שומר, ומ"ט באמת אינו כשומר אבדה, וע"כ משום דכיון דגנב ויצא מרשות הבעלים שוב ליכא ע"ז דיני שמירה, וע"כ גם דיני שואל ליכא על היוקרא שאח"כ, ורק על שיווי שבתחלת הגנבה י"ל דחייב דלא גרע משואל] ובפרט לפמש"ל דמשמע מהרמב"ם דבכל גנב יש ג"כ לחייבו מדין מזיק, ומזיק הקדש ס"ל להרמב"ם דחייב כמבואר בפ"ב דשכירות וכמו שהאריך הש"ך בסי' ס"ו. ואולם יקשה לפי"ז גם בעשו"ק דיתחייב מדין מזיק, ועכצ"ל דבאופן שגם אצל הנגזל הי' האונס ל"מ מזיק, ואם האונס הי' רק ע"י שהי' אצל הגנב חייב באמת גם בעשו"ק, וכדמוכח במשנה דקט"ז ועיין מזה בשעה"מ סי' שפ"ו, ובכה"ג י"ל דאיירי הרמב"ם בפ"א מגנבה דעבד שגנב הבעלים פטורים, או שנאבד בפשיעה ממש, ובכה"ג מקרי מזיק ואכמ"ל.