אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן מ · א)
והנלע"ד דבאמת ברמב"ם פ"ב מגנבה מתבאר דחייב בהקדש בקרן כשנאנס דז"ל הגונב נכסי עכו"ם והקדש אינו משלם אלא הקרן שנאמר ישלם שנים לרעהו ולא להקדש ועכו"ם וכן הגונב קדשים בין ק"ק בין קק"ל בין חייב באחריותן בין אינו חייב באחריותן ה"ז פטור מכפל ודו"ה שנאמר וגונב מבית האיש ולא מבית הקדש, וע"כ דהיינו אף בליתא בעינא חייב בתשלומים כדמשמע מלשון משלם, ולכאורה הטעם דמשלם הקרן משום דהך מיעוטא דלרעהו ולא להקדש וכן המיעוט דוגונב מבית האיש ולא מהקדש היינו רק על הכפל אבל קרן משלם, אבל באמת ז"א דעיקר חיוב תשלומין בגנבה כשליתא בעינא ילפינן בת"כ ויקרא מקרא דושלם אותו בראשו ובהך פרשה הרי כתיב וכחש בעמיתו דנתמעט הקדש כנ"ל, כמו דממעטינן עשו"ק מחיוב אונסין.
ונראה דתשלומי קרן בהקדש ילפינן מהך דאמרינן בב"מ דף נ"ה ואת אשר חטא מן הקדש ישלם לרבות פחות מש"פ להשבון, וכן פסק הרמב"ם פ"ז ממעילה הל"ח המועל בפחות מש"פ בין בזדון בין בשגגה משלם את הקרן ופטור מן החומש ואשם, ומשמע דאף כשנאבד הדבר מתחייב באונסין, והוא דין מעילה לענין קרן, ומכ"ש בש"פ דאיכא הך תשלומי מעילה, וכן בגונב קרבן י"ל דאיכא הך תשלומין להקדש, ועיין בהרמב"ם פ"ו דמעילה דגם בקרבן איכא מעילה בהוצאה מרשות, אף דאין מתחלל וגם במזיד לענין קרן חייב בהוצאה מרשות הקדש באונסין.