אור ברסלב
אמרי משה סימן לח › י)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן לח · י)

ט)

ובש"מ (דקי"ח) הקשה בהא דאמרי' והוא לא היה בתוך העדה זו עדת מרגלים, דלמ"ד לבאי הארץ נתחלקה מאי נפ"מ הא יכולים לזכות מתפר ע"י חזרה מכח אד"א (כצ"ל בכונתו) ותירץ דנפ"מ על חלק בכורה דע"ז ל"ש מאד"א, עוד תירץ די"ל גם על הפשיטות של אחי אביהן דרק בנכד אמרי' מאד"א. ודחי זה דגם ירושת האח הוא ע"י משמוש לחפר וא"כ ג"כ שייך מאד"א. וע"כ צ"ל דהנפ"מ רק על הבכורה עשה"ט, ולכאורה מוכח דס"ל דאי מאד"א הוא לא ע"י משמוש כלל. אך יש לדחות דהמשמוש הוא שזוכים ע"י אביהם זכות הירושה. לירש הזקן. ואף דאילו הי' מהמרגלים לא הי' יורש חלק בא"י. אבל בכ"ז בנות צלפחד הי' יורשים זכות הירושה שהי' לצלפחד לירש את חפר בשאר דברים שיעמדו הבנות במקומו להיות יורשת לחפר, וממילא הם הי' זוכים ג"כ בחלק נחלה דרק להם הי' הקנס אבל לא לבניהם, וא"צ שיזכו בזכות הירושה על כל דבר בפרוטרוט, וע"כ כיון דעכ"פ ע"י משמוש עמדו הבנות להיות יורשים לחפר יוכלו לזכות גם בחלק נחלה בא"י וזה כאופן הראשון שנתבאר לעיל, ולאופן השני דהמשמוש הוא שזוכה בקבר להנחיל לבניו אאפל"כ. דאם הי' מהמרגלים לא הי' זוכה בקבר בחלק נחלה בא"י וממילא לא הי' אפשר להבנות לזכות ג"כ. ואולם במ"ש הש"מ לדחות תירוצו האחרון דכיון דאח יורש ג"כ במשמוש ע"י אביהם א"כ בא החזרה מאחי אביהם לחפר ושוב ג"כ י"ל מאד"א מבואר דס"ל דהמשמוש הוא כאופן השני דהמת זוכה בקבר להנחיל, דאם נימא דהמשמוש הוא על זכות הירושה א"כ באת שיורש אחיו הוא ג"כ ע"י משמוש מאביו, היינו שיורש זכות הירושה מאביו שהי' לו הדין לירש בנו וזה מוריש לבנו שבנו (דהיינו האת) יהי' יורש את אחיו. א"כ מה ק"ל להש"מ דיזכו מאד"א דהרי צלפחד לא הי' אפשר לירש מחפר חלק בא"י מה שבא לו בקבר מאחי צלפחד, אילו הי' מהמרגלים, ומוכח ע"כ דס"ל דאי מאד"א הוא יורש זקנו שלא ע"י משמוש כלל וע"כ ק"ל שפיר דיזכו מחפר גם חלק של אחי אביהם שבא לחפר בקבר. ולפי"מ דס"ל דגם אח שיורש אחיו הוא ע"י אביו ובן האח שיורש הוא מאד"א א"כ נפל פיתא בבירא ולא משכחת דינא של בעה"ת דבשאר יורשים ל"ח מאד"א כגון חנוך בן ראובן שיורש שמעון צריך לשלם החוב של ראובן אביו, ולהנ"ל ז"א דגם בזה אמרי' מאד"א וכן בכל היורשים לא משכחת דבכל היורשים כיון שזוכים ע"י האב י"ל מאד"א דוק ותשכח. וע"כ דהבעה"ת לא ס"ל דאח יורש ע"י אביו אך דיורש מצד עצמו, ויתבאר להלן, ולהש"מ דבאח ג"כ ע"י משמוש ע"י אביו ושייך מאד"מ בחנוך שיורש שמעון, הנה לכאורה הי' צריך לשלם החוב של אביו דהיינו החוב של יעקב, אבל לא משמע כן מסתימת הפוסקים וצ"ל דהא דזוכה האב בקבר הוא דק לענין הנחלת נחלה. אבל לא זכה בקנין שיחול ע"ז שעבוד הבע"ח וכמשנ"ל, או הטעם דאין בע"ח גובה בראוי ומהטעם שנתבאר (באות ז').

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה