אור ברסלב
אמרי משה סימן לח › ו)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן לח · ו)

ה)

ועפמ"ש נלע"ד לישב דברי הג"א בסוף מי שמת וז"ל והיכא שנפלו לו נכסים מאבי אמו שאחיו מהאב אין יכולים לירש אם לא מכחו, בע"ח גובה מהם אי בע"ח גובה בראוי ור"י מסופק בדבר עכ"ל כן הובא דבריו בש"ך (סי' ק"ד ס"ק כ"א) והוא תמוה מאוד דהרי אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מהאב, וכן אינו יורש אבי אמו כמבואר (דף קנ"ט) ע"ב, וכבר תמהו ע"ז, ובדגול מרבבה כתב דאיירי שהאם גיורת ואין לה יורשים ולכך הבן יורש בקבר להנחיל לאחיו מהאב שלא יהי' הנכסים הפקר ע"ש והוא חידוש גדול לומר דבאמת בכה"ג שאין יורשים לאמו יורש הבן בקבר להנחיל לאחיו מהאב. ולענ"ד י"ל דכונתו פשוט. וס"ל להג"א דאם הדין דבע"ח גובה בראוי ויש צורך להמת לזכות בנכסים שיחול שעבוד הבע"ח אז באמת זכה המת בנכסים. ואם הבן זכה בנכסים ותל שעבוד הבע"ח אז הי' הדין דהבן יורש בקבר להנחיל לאחיו מהאב, דכיון דהבן זכה בנכסים בקבר ממילא יורשים אחיו מהאב לפמש"ל דלמאי דקיל"נ דירושת הבעל דרבנן וליכא ילפותא מגז"ש דבעל דאין הבן יורש בקבר, רק דידעינן זה מסברא, דדין משמוש שיורש בקבר להנחיל לבניו, ל"ש רק אם הוא קרוב להמוריש, ודין המשמוש עושה את בן הבן עד סוף העולם ליורש מוקדם, אבל להנחיל לאחיו מהאב שהאחים מהאב ל"ש כלל להמוריש ל"ש ע"ז דין משמוש, וכיון דליכא ע"ז דין משמוש וע"כ אין הבן יורש בקבר להנחיל לאחיו מהאב, דאין הבן זוכה בקבר כלל בהנכסים דאין לו צורך להבן למה לזכות הירושה בקבר, וס"ל להג"א דזה רק אי בע"ח אין גובה בראוי וע"כ הבן בקבר אין זוכה בהנכסים דכל שא"צ להמת בנכסים ל"ש שזוכה בהנכסים, וכיון שלא זכה הבן שוב א"א להנחיל לאחיו, וזה הוא קאמר דאין הבן זוכה בקבר להנחיל היינו דלא אמרי' שיזכה הבן בקבר לענין זה שינחיל לאחיו מדין משמוש ואשמועינן דזה לא אמרי דל"ש דין משמוש רק אם הוא קרוב להמוריש וכנ"ל, אבל אם הי' הדין דבע"ח גובה בראוי וא"כ יש צורך להמת לזכות בהנכסים שיחול שעבוד הבע"ח ויגבה מהנכסים, וכיון דהבן זכה בקבר שוב מנחיל גם לאחיו מהאב והיינו לענין זה שיכולים לסלק להבע"ח בזוזי ויזכו בהנכסים כפי שיעור שעבוד החוב, וזה הוא שכתב הג"א דבכה"ג שיורשים אחיו מהאב את הבן בקבר ול"ש בזה מכח אד"א דהם אין שייכים להאם, וע"כ זוכים מכת הבן ואז צרכים לסלק הבע"ח של הבן אי בע"ח גובה בראוי (דאז הי' הדין דאחיו יורשים הבן בקבר כנ"ל) ובא לתרץ הקושיא המבוארת במ"ל הנ"ל (אות ג') דלמה הוצרך בבכורות לאשמעינן דכתובה אין גובה בראוי הא ירושה הבאה לאח"מ יכולים לומר מאד"א דהדין הוא בכל היורשים ולא רק בנכד וכמ"ש בעה"ח, ומלוה באמת גובה לשיטת כמה ראשונים. וע"ז תירץ דנפ"מ לענין אחי האב שיורשים הבן בקבר אי בע"ח גובה בראוי כנ"ל והם אין יכולים לומר מכת אד"א וע"כ שיורשים מכת הבן וע"כ הי' צריכים לסלק הבע"ח, והא דמבואר בפשיטות דאין הבן יורש בקבר את אמו ואבי אמו כר"ל דמשמע אף שיש בע"ח. היינו משום דבאמת הדין דאין בע"ח גובה בראוי. וא"כ אין צורך לומר שיזכה הבן בקבר ורק לענין דין משמוש. וזה לא אמרי' שיהי' דין משמוש להנחיל לאחיו שאין להם שייכות להמוריש וכנ"ל, ומה שהזכיר הג"א מאבי אמו ולא קאמר מאמו היינו משום דבברייתא שם בס"פ מי שמת תני ג"כ כה"ג אב שנשבה ומת בן בתו במדינה דמזה מביא הגמרא ראיה דאין הבן יורש בקבר, והומ"ל נמי דהאם נשבית ומת בנה במדינה, וכמש"ש הראשונים, וי"ל בזה דבאמת לגבי אם דיליף מגז"ש מבעל דאין יורש בקבר י"ל דגזה"כ הוא ואף אי בע"ח גובה בראוי אין מוריש לאחיו, אבל בירושת אבי אמו דבא להבן הירושה ע"י משמוש מאמו. דליכא קרא ע"ז ורק מסברא ידעינן כנ"ל ובזה אי בע"ח גובה בראוי הי' באמת יורש להנחיל לאחיו כנ"ל וזה הוא דאשמעינן הברייתא דגם באבי אמו אין יורש בקבר ומשום דאין בע"ח גובה בראוי [ועפ"ז אין צריך לחדש דהיכא דליכא יורשים להאם וכמו בגיורת בזה הבן מנחיל לאחיו מהאב כמ"ש הדג"מ הנ"ל, ורק שנשארו הנכסים הפקר, וגם להדג"מ למה הוצרך הג"א לחדש דין זה, דהנפ"מ י"ל אף אי נשארו הפקר אי בע"ח גובה בראוי לא יוכל אחר לזכות מהפקר וגובה הבע"ח. ואי בע"ח אינו גובה בראוי יוכלו כל אדם לזכות כיון דא"ל יורשים]. ודברי הג"א מיושבים בפשיטות כנ"ל לפענ"ד.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה