אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן לה · ח)
ומצאתי מקור נאמן לדינו החדש שנ הראב"ד עצמו בש"מ (בדף קי"ב) בהך דהיתה פרה גנובה לו וטבחה בשבת חייב שכבר נתחייב בגנבה וכו' היתה פרה שאולה לו וטבחה בשבת פטור שאם אין גנבה אין טו"מ, וז"ל הש"מ רש"י לא גרס זה, והראב"ד העמידה כגון שטען לא שואל אני אלא ש"ח ונגנבה ממני ותשתכח דאיהו טבחה בשבת ואפילו יודע שהוא שואל עלי' אלא טבחה בחול הי' חייב בדו"ה הואיל והי' פוטר עצמו בטט"ג וכשטבחה בשבת פטור מפני שלא נתחייב עד שעת טביחה וההיא שעתא קלבד"מ עכ"ל, ותמוה לכאורה דאם איירי שמקודם טט"ג ושהוא ש"ח עליו וא"כ טבחה בשבת, הרי כבר נתחייב בקרן וכפל ע"י טט"ג, וכל שנתחייב בקרן שוב יתחייב בדו"ה ע"י הטביחה בשבת דקנס אין פוטר קלבד"מ, וע"כ דאיירי שטבח קודם שטט"ג ולכן פטור בשבת משום שהחיוב של כל תשלומי דו"ה הוא ע"י הטביחה דאח"כ כשטט"ג נעשה גנב למפרע משעת טביחה והגנבה והטביחה בכ"א, ונמצא דגם הקרן נתחייב משעת הטביחה וע"כ פטור כשטבח בשבת משום קלבד"מ שפוטר מהקרן, ואם אין גנבה אין טו"מ, דע"כ אם נרצה לחייבו דו"ה על הטביחה הוא משום דמאז נעשה גנב והטביחה והגנבה כאחת ולכן פטור משום קלבד"מ, ועכ"פ מוכח מזה כדינו החדש דבטו"מ בחול קודם שטט"ג חייב: