אור ברסלב
אמרי משה סימן לד › ט)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן לד · ט)

ח)

ובתוס' (דף ס"ט) ד"ה ה"א צנועים, כתבו ולא מהדין דגזל ולא נתיאשו הבעלים א"י להקדיש ולהפקיר אלא מחמת תקנה אוקמי' רבנן ברשותי' לחלל ולהפקיר שלא יכשלו עניים וגנב עכ"ל, והנה ע"כ דהתקנה הוא מדין הפקר ב"ד, וכ"כ לעיל (בדף ס"ח) ד"ה הוא, דאפקעינהו רבנן מרשות ע"ה ואוקמינהו ברשות זה שיוכל לחלל דהפקר ב"ד הפקר, וק"ל דנהי שיש ביכולת לחכמים להפקיע הקנין מזה ולהקנות לזה, אבל מה מועיל זה לענין אינו ברשותו, דהרי עכ"פ הוא אבוד מהבעלים, דהתבואה אצל הגנב, ומה יוסיף תת כח הקנאת חכמים דהרי גם בל"ז הם של הבעלים ואך דגנוב מהם וא"ב, וא"כ מה מועיל ההפקר ב"ד, וע"כ צ"ל דס"ל להתוס' דהא דגזילה מקרי א"ב, הוא משום דיש לי' לגזלן קניני גזילה לקנות בשינוי וכדומה וע"ז שייך שפיר דחכמים הפקיעו קניני גזילה מהגזלן ע"י הפקר ב"ד, ומקרי ברשותם, אף שאבוד מהם.

ואולם ק"ל בהך דר' דוסא דכל שלקטו עניים דמקרי א"ב, והרי לכאורה בזה ל"ל להעניים קניני גזילה דהרי אין מתכונים לגזול דהם שוגגים וסוברים דשלשה לקט והם שלהם, וע"כ משום דעכ"פ אבוד מקרי מהבעלים, דאין בדעתם להחזיר, ולפ"ז גם אבדה מקרי א"ב, ואך י"ל דגם בשוגג נעשה גנב לכ"ד, כיון דעכ"פ בדעתו להחזיק לעצמו, וע"כ גם הכא שהם סוברים דשלשה הפקר, ובדעתם לקנות מהפקר ממילא יש עליהם דין גזלן לקנות בשינוי וכדומה, וע"כ מקרי א"ב, ועיין במשנה (דף ע"ט) נתנו לבכורות בנו או לב"ח לש"ח, וכתבו שם התוס' דאיירי שהשליח הי' שוגג וסבור שהוא של הגנב הנותנו לו, וחייב הגנב במשיכת השליח משום דבשוגג ישלד"ע ע"ש, ומשמע דרק המשלח חייב ולא השליח, והיינו משום דכיון דהשליח שוגג לא נעשה גנב, ועיין בסימן שמ"ח פליגי הסמ"ע והש"ך דלהסמ"ע בשהי' השליח שוגג חייב השליח, והש"ך פליג, דהשליח פטור כיון שהוא שוגג, וצ"ל דל"ד לכסבורים של אביהם דא"מ רק דמי בשר בזול ולא נעשה גזלן דשם אין מתכונים לעשות קנין כלל דכסבורין שהוא שלהם, אבל הכא מתכונים לקנות ולהחזיק לעצמם.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה