אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן לג · ט)
וניחא נמי עפ"י הנ"ל מה דקשה לכאורה לפי"מ דמבואר בב"מ (דף צ"ט) דבאמר השאלני פרתך וא"ל ביד מי א"ל הכישה במקל ותבוא כיון שיצתה מרשות משאיל נתחייב באונסין וע"ש בתוס' ד"ה כיון דהוא מטעם משיכה וגם מבואר שם בתוס' ממה שהקשו מב"ב (דף פ"ד) דל"ד לענין שומרין כך ואף במכירה מהני כשהכיש המוכר במקל יעוי"ש, ואשר מבואר מזה דאף דבכ"ד ל"ש שיועיל קנין שהמוכר עושה עבור הלוקח ועיין בסי' קפ"ה בש"ך, מ"מ במשיכה מהני כיון שע"י גרמתו שצוה להמוכר נמשך הדבר וכמו קורא לה והיא באה, ועיין נתיבות (סי' קפ"ח) שכתב ג"כ דבמשיכה מהני אף שיצוה למי שאינו בר שליחות מה"ט שכתבנו יעוי"ש, ולפלא כי לא הביא סוגיא מפורשת הנ"ל דמהני ע"י המוכר אף דל"ש שיהי' בתורת שליח דאין מקנה נעשה קונה, ועיין ג"כ בש"מ (בדף פ"א) בהא דהנח לפני דנעשה שומר דהיינו ג"כ מה"ט דמה שהניח הבעלי' למקום שצוה לו השומר הוי כמשיכה וכהך דהכישה במקל יעוי"ש, והנה לפ"ז יקשה במה שנתקשו התוס' בב"ק (דף ע"ט) בהא דנתנו לבכורות בנו דחייב הגנב במשיכת השומר, והקשו דהא אשלד"ע והרי במשיכה חשבינן מה שנעשה בהגרמתו כאלו משך בעצמו, ושפיר מתחייב הגנב דהרי נעשה בהגרמתו, וראיתי בספר לחכם אחד שהתעורר כן, ואם כי י"ל בנקל דמ"מ לענין חיוב שיתחייב על העבירה שפיר שייך דברי הרב ודה"ת ד"מ שומעין, ולא הי' לו לשמוע לו, אך לפמ"ל יתיישב יותר דדוקא בשומר או בלוקח דבעינן כונה לקנות ולהכי מהני מה שיצוה הלוקח למוכר שיכיש ונמשך ע"י הגרמתו וע"כ בצירוף כונתו לקנות שפיר מחשב לקנין, אבל בגנב דכונתו אין מעלה ומוריד והעיקר הוא המעשה, וע"כ בזה לא חשבינן המעשה שעשה האחר כאלו עשה בעצמו אף דהוי ע"י הגרמתו, דעכ"פ הרי הוא לא עשה מעשה גנבה כלל כיון דמחשבתו אין מעלה כלל, וגם בלא דברינו י"ל ג"כ דעכ"פ לא מקרי מעשה גנבה להמשלח, אך להנ"ל ניחא יותר.