אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן לב · מו)
ועפ"ז יתישב לענ"ד הרבה תמיהות, על הך שיטה דהלוקח לאחר יאוש אין זוכה ע"י הגזלן, הא' מה שתמה היש"ש, דאיך אמרי' דחיובא דמכירה בדו"ה לאחר יאוש דאהני מעשיו הרי לא הוי מכירה כלל, ואין מחויב ליתן דמים לגזלן דהרי לא הוי שלו קודם מכירה והוי רק כמתנה ובקרא כתיב ומכרו, עוד ק"ל דבהך דעקוץ תאינה מתאנתי ותקנה לי גניבתיך דמתבאר בתוס' דהקנין ע"י חליפין, וקנין חליפין הוא ע"י קבלת המוכר, ולהך שיטה לא מועיל קנין אחר יאוש, רק קנין משיכה וכדומה היינו קנינים המועיל לקנות מהפקר, ובאמת ראיתי באחרונים שכתבו דלהך שיטה ל"מ ק"ס וכסף, אבל מסוגיא הנ"ל ל"מ כן, וגם קשה מר"פ הגוזל דרשות יורש כרל"ד, והוי יאוש וש"ר, ומשמע דגם כשהגזלה אין עומדת ברשות היורשים שיזכה להם חצרם, בכ"ז הם קונים ואין אחרים יכולים לזכות בהגזלה, דזוכים מדין ירושה, ולשיטה הנ"ל קשה הרי אין להגזלן כלום ומה שייך ירושה. [והאומנם כי ראיתי בנתיבות (סי" שנ"ג) דמ"ד רשות יורש כרל"ד היינו אף דמצד הירושה ודאי דברא כרעי' דאבוה וליכא ש"ר ואך דס"ל דיאוש הוא כהפקר וזוכה כאיש אחר ע"ש, אבל תמוה לענ"ד דלדבריו צריכים היורשים לעשות קנין, וכ"ז שלא זכו יכולים אחרים לזכות דאף שכתבו התוס' (דף ס"ט) דכל אדם אסור להחזיק אחר היאוש, היינו משום חיוב השבה המוטל על הגזלן, אבל דיורש דמתבאר שם בנתיבות דאין עליהם חיוב השבה א"כ רשאים אחרים לזכות מהפקרא כמו היורש. וזה אין במשמעות הסוגיא כלל] ולדברנו הנ"ל מיושב הכל שפיר, דגם להך שיטה שאין זוכה הגזלן, שייך שפיר מכירה ע"י הגזלן, וגם בק"ס וכסף מהני המכירה והיינו שהוא מקנה לו הקנין גזלה שיש לו וע"י קנין הגזלה שזוכה הלוקח אחר היאוש נעשה אצלו קנין מוחלט, כיון שאין עליו חיוב השבה וכמו בשינוי שקונה ע"י קנין הגזלה כנ"ל, וגם ביורש זוכים היורשים ע"י הירושה את קנין הגזלה וע"כ למ"ד דרשות יורש כרל"ד והוי ש"ר, זוכים ע"י הירושה קנין מוחלט בלא שום קנין, ואין אחרים יכולים לזכות.