אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן לב · ל)
והנה שיטת ר"ת בתוס' (דף ס"ו) ד"ה טלאים דגם לענין יוקרא לא משלם בטבח רק הקרן כדהשתא. אבל הדו"ה לא משלם רק זוזא כדמעיקרא. ומשמע דהטעם הוא דס"ל דחייב בתברא ושתיא משום מזיק. ויהי' מוכח מר"ת דגם גזלן חייב משום מזיק. ולפ"ז יפלוג על הר"י גם לענין שבח שנתגדלה ונתפטמה מאלי' דמשלם הקרן כהשתא לפי"מ שנתגדלה מדין מזיק וכשיטת הרא"ש הנ"ל ולא כמ"ש בשיטת הר"י דפטור גם מקרן. ואולם אפ"ל דגם ר"ת ס"ל דגזלן לא מתחייב משום מזיק. ובתברא ושתיא חייב מדין גנב על היוקרא והא דלא מחייב למי כפל על היוקרא היינו משום דהוי גמה"ג. ולא ס"ל דהכל גנבה אריכתא להתחייב כפל ומשום דכיון דבהתחלת הגנבה הי' שוה רק זוזא א"א לחייב כיוקרא דהשתא רק כמו ששוה בהתחלת הגנבה. אבל קרן מתחייב משום דנעשה עתה גנב מחדש אבל כפל א"א לחייב משום גנבה חדשה דהוי גמה"ג. ואך דלכאורה יקשה דיתחייב עכ"פ הגו"ד בעד הטביחה. דע"ז ל"ש הפטור דהוי אינו ברשותו דהרי בכל טביחה כבר היא אינו ברשותו וחייבי' רחמנא. ואולם ז"א דלא מתחייב על הטביחה רק כפי ערך הכפל. וכיון דמכפל פטור על היוקרא שוב אמרי' דתשלומי דו"ה א"ר ולא גו"ד. וגם משום דמחוסר מעשה גנבה על היוקרא כנ"ל (באות י"ז) לענין שבח. וס"ל לר"ת דגם ביוקרא שייך כן ורק בקרן חייב כגזלן. דגזלן להתחייב באונסין לחוד נעשה גם בלא מעשה בהקנין כנ"ל. ועיין בח' הר"נ לב"מ דמשמע מלשונו דתברא חייב משום מזיק.