אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן לב · כה)
והנה באמת ק"ל טובא לפי"מ דאמרי' (בדף קט"ז) דרב ל"ל דר"ח. וא"כ איך אמרי' (בדף ס"ה דרב אי"ל כרבה דתברא ושתיא משלם ד' אי נימא דהא דחייב בתברא ושתיא הוא מדין מזיק. והרי כיון דרב ס"ל דהשני שאכל גם לפני יאוש לא מתחייב משום מזיק ומטעם הנ"ל. וא"כ גם הגזלן הראשון בעצמו איך אפשר לחייבו על היוקרא משום מזיק. דהא גם היוקרא מקרי אינו ברשות הבעלים וכנ"ל (באות ג' וי"ז) וע"כ כמו דאחר שהזיק פטור משום שא"ב ה"נ הגזלן עצמו יפטור. ואין סברא כלל לצרף מעשה הגנבה שעי"ז הפקיע מהבעלים שיתחייב מה"ט אח"כ משום מזיק יותר מאינש אחרינא. דהרי הם שני מעשים נפרדים וכיון דעל כל אחת פטור איך יצטרף להתחייב ע"י שניהם.