אור ברסלב
אמרי משה סימן ל › יט)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ל · יט)

יח)

והנה במש"ל (אות ק') לפרש דמה שהקשה הרשב"א לר"ל דאיירי בהצית בגופו של עבד דאכתי קדים החיוב מיתה. וכתבנו דהיינו דלר"ל יש לחייבו משום ממונו אם יכול לכבות אח"כ וכמו בכלו לו חציו. הנה לפ"ז דחוק קצת דא"כ למה הוצרך הרשב"א לדחוקי ולתרץ דאיירי שנשרף הגדיש בשוה עם העבד. הו"ל לאוקמי' אף שנשרף הגדיש אחר שריפת העבד. אך איירי שאין יכול לכבות ולהציל דליכא לחייבו משום ממונו. ואשר על כן נלע"ד דלהרשב"א דס"ל דקלבד"מ אין מסלק המעשה ממה שיהי' כאילו עשה אחר. וע"כ אם הי' קלבד"מ בתחילת הדלקתו חייב על מה שדולק אח"כ משום ממונו אף בשאין יכול לכבות. וכמו בכל אש שחייב אף שאח"כ אנוס ואין יכול להציל חייב על תחילת הדלקה. כן אף שהי' קלבד"מ בדליקתו כיון קלבד"מ אין מסלק המעשה והרשעה ממנו. ורק דהוא פטור שאין לחייבו בממון ברגע זו שנתחייב מיתה. אבל אם יש לחייבו על מה שנצמח ממעשה זו חיובי ממון לאחר זה בשעה שליכא עליו ח"מ אז שפיר יש לחייבו. דחשבינן מעשיו שעשה בשעה שקלבד"מ לפשיעה ולא כאנוס. ועדיף מכלו לי' חציו דא"א לחייבו משום ממונו רק בשיכול לגודרה. אבל בשאין יכול להציל פטור. דהתם שפיר כיון דהי' אנוס בתחילת הדלקתו שהי' גדר מפסיק וע"כ אם יכול להציל אח"כ חייב משום ממונו דאונס גם כן אין מסלק המעשה לגמרי. ורק דא"א לחייבו ממון או עונש מיתה במעשה שעשה באונס. אבל אם יכול לתקן שלא יזיק חייב. אבל בשאין יכול לגדור אח"כ פטור משום דאנוס. אבל קלבד"מ חשבינן מעשה שלו לפשיעה וע"כ חייב אף שאין יכול אח"כ להציל. ולפי זה שפיר ניחא מש"כ הרשב"א להקשות לר"ל דס"ל משום ממונו ליתחייב על מה שדולק הגדיש אחר כך אף באין יכול להציל, ודוקא לר"י דס"ל לס"ד משום חציו לחוד ולא משום ממונו. וא"א לחייבו רק על תחילת הדלקתו. אבל מה שדולק אחר כך ממילא לא הוי מזיק כלל. וע"כ כשהי' קלבד"מ פטור במה שדולק אח"כ. ולהכי לר"י ניחא במדליק הגדיש דפטור כיון דהוי רודף בתחילת דליקתו תו א"א לחייבו על כל הגדיש. אף כשיכול אחר כך לכבות ולהציל. אבל לר"ל דס"ל משום ממונו הקשה הרשב"א שפיר דכשהצית בגופו של עבד יתחייב על מה שדולק אח"כ הגדיש אף שאין יכול לכבות ולהציל, אבל יש לחייבו על תחילת הדלקתו דחשיב כפושע אף בקלבד"מ. וכיון דלמ"ד משום ממונו חשיב גם אח"כ למזיק. וכ"ז שהאש דולק יש עליו חיוב משום ממונו. ושפיר יש לחייבו גם בשקלבד"מ דעכ"פ חשיב כעשה האש ומיקרי בעלים על האש. ע"כ יש לחייבו על שדולק אחר כך אף שאח"כ אנוס. כמו בכל אש שחייב כשאין יכול להציל אח"כ. אבל לר"י להס"ד דלא ס"ל משום ממונו. ואין לחייבו במה שמזיק אח"כ ממילא ע"י מעשה הדלקתו. דלא מיקרי מזיק שלו כלל. וגם ביכול להציל ולכבות פטור. ועיקר החיוב הוא רק על מעשה הדלקתו. וכמש"כ הנ"י דלמ"ד משום חציו חשבינן כאילו נעשה כל הנזק תיכף בזריקתו. וגם כשמת תיכף אף שעדיין לא הגיע החץ או האש להזיק חייבין היורשין ע"ש. ולהכי לר"י מתרץ הרשב"א שפיר דכיון דהוי רודף בתחילת הדלקתו הגדיש פטור על מה שדולק. כיון שגם חיוב הממון מכל הגדיש הוא נעשה תיכף בתחילת הדלקתו. ועל מה שדולק אחר כך אין לחייבו דאינו כמזיק שלו להס"ד דל"ל משום ממונו.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה