אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ל · יב)
והנה לפמש"ל י"ל דקושית הירושלמי היא לפי מה דמסקינן דכ"ע ס"ל דאשו משום ממונו ג"כ ולכן הקשה דלתחייב על שבולת השני משום ממונו היינו אם יכול להציל. דנהי דעל התחלת דליקה הוי קלבד"מ. אבל בכ"ז לא מסלקינן המעשה לגמרי וכשיכול להציל יתחייב על שבולת השני משום ממונו. והא דכתב הנמ"י דמה שדולק אחר כך אנוס הוא. היינו למ"ד משום חציו לחוד או גם למ"ד משום ממונו אם אינו יכול לכבות. וע"כ דאז מחייבים אותו על תחילת הדליקה. אבל כשיכול לכבות מתחייב גם אחר כך משום ממונו. אולם כל זה ניחא להרשב"א. אבל לתלמידי הרשב"א דס"ל דאם קלבד"מ על תחילת הדלקתו שוב לא מתחייב גם על מה שדולק אחר כך משום ממונו וכנ"ל (באות ז'). קשה טובא מהירושלמי הנ"ל דאיך יתחייב על שבולת השני. כיון דנתחייב מיתה על שבולת הראשון שהדליק ומסלקינן המעשה לגמרי ממנו. ואיך אפשר לחייבו על מה שדולק אחר כך.