אור ברסלב
אמרי משה סימן ל › טו)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ל · טו)

יד)

ועפמ"ש יתפרש היטב הירושלמי בב"ק פ"ב על הך משנה דכלב

שנטל חררה ר"ל אומר במצית האור על כל שבולת ושבולת ורי"א נעשה כזורק חץ ממקום למקום. מתניתא מסייע לי' לר"י (כן הגיהו כולם כדמוכח ממרוצת הדברים) עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור אם אומר את שאינו כזורק חץ ממקום למקום על שבולת הראשונה חייב מיתה מכאן ואילך בתשלומין א"ר יוסי ואת שמע מיניה שורו שהדליק הגדיש בשבת חייב והוא שהדליק הגדיש בשבת פטור. אם את. אומר שאינו כזורק חץ ממקום למקום יעשה כמו שחלו עליו תשלומין מכאן ואילך ויתחייב בתשלומין. ורבים מתקשים בהבנת הירושלמי. ולדברנו בפי' הרשב"א כנ"ל (אות ו') מבואר כל הדברים בהירושלמי. והיינו דס"ל כס"ד בגמרא דילן דלר"י דמשום חציו ל"ל משום ממונו. וע"כ לר"י ניחא הך דעבד כפות דקלבד"מ דבין שהדליק הגדיש קודם ובין העבד קודם פטור על הגדיש. משום דנתחייב מיתה על התחלת דליקתו משום רודף וכמש"כ הרשב"א. וע"כ אי אפשר לחייבו על מה שדולק אח"כ אף שיוכל לכבות. דלר"י לא ס"ל משום ממונא ואין מחויב רק על מעשה הדלקתו משום חציו. וכיון דאז קלבד"מ תו אי אפשר לחייבו אחר כך. אבל לר"ל דס"ל משום ממונו וא"כ נהי דעל שבולת הראשונה חייב מיתה. אבל יתחייב על מה שדולק אח"כ משום דמחויב לשמור אף במקום שאנוס בהדלקתו. וכמו בכלו לי' חציו דחייב למ"ד משום ממונו אף דאנוס בהדלקתו. וכעין זה הוא הקושי' ממדליק בשבת דפטור בכל גווני אף כשהדליק רק שבולת אחת ודולק אח"כ מאליו דאז ליכא חיוב מיתה. וקשה לר"ל דיתחייב אחר כך משום ממונו. [והירושלמי דכתובות הנ"ל מקשה להיפוך דבאופן שדולק ושורף כל הגדיש דג"כ פטור ואמאי לא יתחייב על שבולת השני גם לר"י משום חציו דאז ליכא חיוב מיתה דכבר נתחייב מיתה. ועל זה משני דעל כל שבולת יש התראת מיתה וכמש"ל דהוי כח"מ שוגגין.].

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה