אור ברסלב
אמרי משה סימן ל › ד)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ל · ד)

ג)

והנה אפשר לומר דיש נפ"מ בין כשהחיוב מיתה קודם לחיוב הממון או דחיוב ממון הוא קודם. דהמיתה שיש במעשה זו מסלק חיוב הממון ממעשה זו. ולכן כשחידש הרשב"א דבשעת הדלקתו הוא מחויב מיתה מדין רודף אי אפשר תו לחייב על מעשה זה ממון. ומשום דחיוב המיתה מסלק חיוב ממון ממעשה זה. ולהכי אי אפשר לחייב על מה שדולק הגדיש אחר כך כיון דנתחייב מיתה על מעשה הדליקה מדין רודף. וע"כ אין לחייבו ממון גם כן על מעשה זה. אבל מתחילה הקשה הרשב"א שפיר דחיוב הממון דגדיש הוא מקודם חיוב המיתה ול"ש קלבד"מ. דאף דגם מיתה מתחייב על מעשה הדלקה כשאח"כ נשרף העבד. אבל אין מעשה הדלקתו לבד גורם החיוב מיתה. דאילו יצוייר שלא ישרף העבד אף שהוא עשה מעשה הדלקה. בכ"ז לא הי' מתחייב מיתה מדין רוצח. וא"כ אין במעשה ההדלקה חיוב מיתה. וההדלקה הוא רק מעשה העבירה. אבל העבירה של חיוב מיתה בפועל הוא רק כשנהרג עבד. וע"כ ל"ש קלבד"מ לסלק חיוב הממון ממעשה זה כשנשרף הגדיש קודם העבד. ואפשר שפיר לחייב בשניהם דחיוב הממון אינו פוטר המיתה. ול"ש לסלק המעשה שלא יתחייב מיתה משום שנתחייב ממון דממון אינו פוטר מיתה. ולכן הקשה הרשב"א שפיר דל"ש קלבד"מ. אבל כשתירץ דהו"ל רודף בהדלקתו וא"כ במעשה הדלקתו לחוד יש ח"מ אף שלא ישרף העבד. שפיר ניחא דאי אפשר לחייבו על הגדיש גם כשדולק אחר כך. דחיוב המיתה מסלק חיוב הממון ממעשה זה. ואך לפי זה קשה מה שהקשה הרשב"א אח"כ בהא דמוקי ר"ל כשהצית בגופו של עבד דמדוע יפטר דהרי חיוב המיתה הוא קודם הממון. ומה ק"ל כיון דחיוב מיתה יש במעשה הצתת העבד הרי תו אי אפשר לחייבו ממון גם כשדולק אח"כ הגדיש. דהרי כבר בהצתת גופו של העבד יש חיוב מיתה מדין רודף וגם מדין רוצח. ואם כן איך אפשר לחייבו במה שדולק אחר כך הגדיש.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה