אור ברסלב
אמרי משה סימן כט › יא)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כט · יא)

י)

והנה התוס' (בדף ו') בד"ה לאותיי בור המתגלגל כתבו והמגלגל ברגלי בהמה אם היזק בהדי דאזלי יתחייבו שניהם בעל הבהמה ובעל התקלה. ועיין מהרש"א שהקשה כיון דהבהמה חייב דרך הילוכו דהוי רגל היינו בחצר הניזק ובעל התקלה דחייב היינו ע"כ ברה"ר מטעם בור ע"ש. ודברי תימא הם לענ"ד דהרי בור בחצר חבירו חייב כשהוזק שורו של בעל החצר. ומצאתי אחר זה בנימוקי הגרי"ב שתמה על הרש"א כנ"ל. אבל בתירוצו עוד הוסיף תימא על תימא וז"ל, נפלאו דברי הרש"א דהרי בור ברשות חבירו חייב כשלא הי' לחבירו לידע כדאיתא לק' ובח"מ סימן ת"י ס"ו כו' ולאחר העיון יש ליישב על פי מה שהקשו התוס' לקמן (דף מ"ט) ד"ה פתחו ברה"י ולפר"י קשה כו' ולא תירצו בדלא ידע וכמ"ש הטור. וע"כ דס"ל דגם בזה פטור בעל התקלה עכ"ד. ולענ"ד דבריו מופלאים דאין ענין כאן לא לדברי הטור ולא להתוס' הנ"ל. דהם לא איירי רק בחופר בור ברשות חבירו דהחיוב חל על בעה"ח משום דמקום הבור שלו והוא מיקרי בעל הבור וכמשנ"ל. ובזה כתב הטור דכ"ז שלא ידע בעה"ח חייב החופר. ותירץ בזה קושית התוס' הנ"ל. ולהתוס' דלא תירצו כן י"ל דפליגי וס"ל דגם בשלא נודע פטור החופר כיון דיש להבור בעלים אחרים דהיינו בעה"ח]. אבל התוס' (בדף ו') בבור המתגלגל דאיירי שאחד הניח תקלה שלו ברשות חבירו איך יעלה על הדעת לפטור בעל התקלה. דהרי אין להך בור בעלים אחרים ובודאי דחייב אם הוזקה בהמתו של בעל החצר. וכמבואר (בדף מ"ח) דהכניס שורו לחצר בעה"ב שלא ברשות ובעה"ב הוזק בו (דהיינו מדין בור) חייב. וכן מפורש שם דטנפה גללים ברשות חבירו הוי בור וחייב ע"ש ברש"י. וכן אמרינן שם דאחד ברשות ואחד שלא ברשות דגם בהוזקו [דהיינו היזק בור דמיקרי הוזקו] דשלא ברשות חייב ע"ש. וע"כ בבור המתגלגל ודאי דחייב בעל התקלה ברשות הניזק לכ"ע. ואף גם בידע אחר כך בעה"ח חייב כיון שאין התקלה שלו. ומאיזה טעם יופטר בעל התקלה ברשות הניזק. והדברים מרפסין איגרא. ובל"ז לא עמדתי על דברי הרש"א דהרי הכא בבור המתגלגל בהדי דאזלי הוי דין אש על בעל התקלה ולא דין בור וכמבואר שם בתוס'. ואש ודאי דחייב בחצר חבירו. וצע"ג.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה