אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כז · כב)
וביבמות מ"ה אמרינן מי שח"ע וחב"ח שבא על ב"י אותו ולד א"ל תקנה, ופרש"י דהיינו בב"י דממזר הוא ומתבאר מלשונו דמותר בממזרת. ולכאורה, כיון דאביו חב"ח, גם הולד יהי' חצי ישראל כשר דמתייחס לאביו להחצי חרות, ויהי' אסור גם בממזרת ולפי"מ דמסקינן שם דרק בקידש ב"י א"ל תקנה, דצד עבדות משתמש בא"א, דג"כ משמע קצת שם דמותר בממזרת, ל"ק הא רק צד העבדות משתמש בא"א אבל מצד חירות צריך להיות כשר. ויהי' חצי ישראל וחצי ממזר ויהי' אסור גם בממזרת, די"ל דכיון דבא"א הוי ביאת איסור הוי כולו ממזר, ואולם להס"ד דא"ל תקנה גם בפנוי', משום דס"ל דהולד ממזר מעכו"ם ועבד על ב"י, דלא משום ביאת אסור היא, ורק משום דלת"ק הוי ממזר, ע"ז קשה דרק מצד עבדות יהי' ממזר אבל מצד חירות יהי' ישראל כשר, כיון דלא משום איסור ביאה הוא, צ"ל דרש"י ס"ל ג"כ כהתוס' דבעבד איכא לאו דל"י קדש להוי ממזר משום איסור ביאה, וע"כ כולו ממזר, כיון דעכ"פ הוי איסור בביאתו מצד ח"ע:
הלכות נזיקין