אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כז · יא)
ודעת הרמב"ם מוכח גם כן דס"ל דא"צ גרות ממ"ש בפרק ט"ו הל"ג דעכו"ם הבא על ממזרת הולד ממזר ואם נימא דצריך גרות הא בעכו"ם לא שייך ממזרות. ואך לפמש"ל דמתייחס לשניהם אפ"ל דהוי ממזר משום דמתייחס גם לאמו הישראלית והוי חצי עכו"ם וחצי ממזר. ומ"מ מותר לישא ממזרת לכשיתגייר משום דקהל גרים לא מיקרי קהל. ואולם ממ"ש בהל"ד זה הכלל בן הבא מעבד ועכו"ם כו' הרי הוא כאמו ואין משגיחין על האב. מתבאר מזה דא"צ גרות כלל. גם ממ"ש בהלכה ט' דגר שנשא ב"י הולד ישראל ואסור בממזרת. ועיין במ"מ הטעם דלא גרע מעכו"ם הבא על ב"י דהולד כשר ומבואר דכשר בלא גרות. ומכש"כ להסוברים דור שנשא ב"י מותר בממזרת ובעכו"ם הבא על ב"י אסור בממזרת. ודאי מוכרח דמעכו"ם על ב"י הולד כשר גמור וא"צ גרות. (ומזה תמוה לי מה שראיתי בא"ש שר"ל דרמב"ם ס"ל דצריך גרות. גם מה שכתב לישב סתירת דברי רש"י שהקשה השעה"מ וכתב לחלק דבעבד על ב"י הכל מודים דהולד אין עבד. דאיך שייך שיהי' לרבו זכות בו במה שנזרע בישראלית. ובזה תמו ונפלו כל הראיות שהביא השעה"מ שרש"י סובר דעכו"ם על בת ישראל הולד ישראל. ולפי זה לא נשאר עד אחד. דמש"כ בקדושין (דף ע') ד"ה כל דאמר מבית חשמונאי עבדי ומסתמא לאו בנות ישראל נסיב וכו'. דאי נסבי ב"י הולד אינו עבד ומותר לקהל. ולקמן (דף ע"ו) בד"ה ופרכינן איסורא משום שפחה דע"כ עכו"ם ועבד הבא על ב"י הולד כשר פי' וא"כ לא הוי עבד. וכן בהחולץ (דמ"ה) גם כן אין ראי', ומיושב ג"כ הסתירה שעמד השעה"מ מתוס' יבמות (דף מ"ה) כיון דאמו מישראל, שכתבו וא"ש הא דאמר שמואל כל דאמר מב"ח עבדא הוא ואיהו סבר עכו"ם ועבד הבא על ב"י הולד כשר עכ"ל. היינו דלאו עבדא הוא עכ"ל הא"ש. ולא אדע דאף דהורדוס לא נשא ישראלית וע"כ נשא נכרית. גם כן קשה אמאי יהיו בניו עבדים. דעבד שנשא נכרית גם כן מהכ"ת נימא שיהיו עבדים. ואיך שייך שיהי' לרבו של העבד זכות בו. וזה ודאי דוחק לומר שנשא שפחה דאם כן בל"ז הם עבדים. וגם בעיקר דבריו אף שזה ודאי כמש"כ דהולד אינו שייך לאדון העבד. אבל בכ"ז י"ל דמתייחס לענין איסור עבדות להעבד. ואף שאין לו בעלים מ"מ שייך בו איסור עבדות. כמו בעבדי דגר שמת דאי לאו דילפינן דמיתת הגר מתיר הי' עליהם איסור עבדות אף שאין להם בעלים. אם כי יש לחלק דשם כבר הי' להם בעלים וע"כ נשאר עליהם איסור עבדות. אבל אם מתחילת יצירתו אין להם בעלים ל"ש לחול עליהם איסור עבדות. אך גם בעבדי דגר משמע דגם הבנים שנולדו אחרי מיתת הגר משפחתו גם כן היו עבדים לולא הילפותא הנ"ל. וע"כ גם בעבד על ב"י יש לומר דמתייחס לענין איסור העבד. וכן משמע בתוס' יבמות (דף ט"ז) ד"ה בשלמא דבן עבד הבא על ב"י הוי עבד. וע"כ דכונתם ג"כ לענין איסור עבדות. ואולם צ"ע ממה דאמרינן בקדושין (דף ס"ט) ממזרת נמי תנסיב לעבדא ומשני עבד אין לו חייס וחזינן דאין מתייחס להעבד מה"ט דאין לו חייס.