אור ברסלב
אמרי משה סימן כז › טו)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כז · טו)

יד)

והנה באהע"ז סימן ד' סעיף ז' כתב בהג"ה גר מצרי שנשא נכרית עמונית הבן עמוני הבת מותרת, ועיין בח"מ ובהגר"א דעיקר הגירסא דהבת מותרת ודלא כהב"ח דגרס דהבת מצרית. ובאמת תמוה גירסת הב"ח דהרי ולד נכרית כמותה. והנראה דס"ל דאע"ג דולד נכרית כמותה. מ"מ הדין דהלך אחר הפסול אפקי' מהך כללא. וכדס"ל לר"א בממזר שנשא שפחה. ואע"ג דקיימא לן כרבנן. ס"ל להב"ח דרק בשפחה שייך טעמא דרבנן דולד במעי שפחה כבמעי בהמה דמי. אבל בנכרית לא שייך הך טעמא. אבל קשה דברמב"ם פט"ו מאסי"ב מבואר דממזר שנשא נכרית הולד נכרי נתגייר כשר ככל הגרים. הרי דגם בנכרית אינו ממזר. וע"כ דגם בנכרית שייך טעמא דרבנן. והיינו דכיון דחזינן דבנכרית ושפחה ולדה כמותה לכ"ד ומפקיע שלא יתייחס לשום דבר להאב ליורשו ולטמא לו ולפוטרו מיבום. משא"כ הכלל דהלך אחר הפסול אין מפקיע שלא יתייחס לצד השני. וישראל שנשא ממזרת הרי לכ"ד מתייחס להאב ליורשו ולטמא לו. וע"כ עדיף הך דינא דולד נכרית כמותה להפקיע מהך דהלך אחר הפסול שלא יתייחס אחר האב הממזר. ולפי זה קשה על גירסת הב"ח הנ"ל מהרמב"ם. גם קשה מה שהוצרך להטעם דולד במעי שפחה כבמעי בהמה דמי. דזה הוי טעמא רק לשפחה אבל לא לנכרית. והוי לי' לומר הטעם משום דמתייחס לכ"ד להשפחה כמו בנכרית וע"כ מפקיע מלילך אחר הפסול.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה