אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כז · ג)
והנלע"ד בישוב קושיות הנ"ל. דהני דס"ל דצריך גרות אין הכונה דהוא עכו"ם גמור. ורק דיש בו צד עכו"ם גם כן. והיינו דבעכו"ם הבא על ב"י מתייחס הולד לשניהם ביחד להאב ולהאם. דהרי אין לנו ילפותא שיתיחס לצד אחד בכה"ג דצד אחד עכו"ם וצד אחד ישראל. ומהכ"ת נימא שיהי' הולד כולו ישראל ויתייחס רק להאם. וגם שיתייחס רק להאב העכו"ם גם כן לא אמרינן, דקרא דלמשפחותם לבית אבותם לא איירי בעכו"ם. וגם משום טעמא דאזלינן אחר הפגום ל"ש בצד אחד עכו"ם וחד צד ישראל כמו שנתבאר להלן. וגם י"ל דפגום לא מיקרי רק מפסולי קהל אבל עכו"ם לא מיקרי פגום. וכיון דאין לנו ילפותא למי יתייחס אמרינן דמתייחס לשניהם. וע"כ יש בו צד עכו"ם משום דמתייחס גם כן לאביו העכו"ם. אבל מתייחס ג"כ לאמו ומצד זה הוא ישראל ג"כ ומחויב במצות. ומוכרח ע"כ להתגייר. ואין זה חידוש לומר כן. דהרי לולא הילפותא בישראל דמתיחס רק לאביו משום למשפחותם לבית אבותם. הי' גם כן הדין כן בישראל דמתייחס לאביו ולאמו. ועל כן בצד אחד עכו"ם דליכא ילפותא אמרינן דמתייחס לשניהם כנ"ל. וכה"ג מצינו בקדושין (דף ס"ט) דממזר שנשא שפחה לר"א הרי זה עבד וממזר. דלפמ"ש התוס' דלא שייך ממזרות בעכו"ם וכנראה דגם בעבד ל"ש ממזרת. וא"כ איך אפשר שיהי' ממזר. וגם ליכא למימר שהוא ישראל גמור. דאם כן איך הוי עבד ג"כ לר"א. ואיך שייך שישראל יהי' עבד ויעבוד בו עבודת עבד והא עובר בלאו דלא תעבוד בו עבודת עבד. וע"כ צ"ל דחצי הוא ישראל מצד אביו הממזר וחצי הוא עבד מצד אמו השפחה ומתייחס לשניהם ביחד. (ואולם להלן באות י' יתבאר דבעבד שייך ממזרת. ולפ"ז אין ראי' משם די"ל דהוי כולו עבד וממזר).