אור ברסלב
אמרי משה סימן כו › ד)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כו · ד)

ג)

והנה מקור לדברי הרמב"ם הנ"ל דעבדים הטבולים דין ישראל יש להם לענין יחוס. מצאתי לענ"ד בירושלמי פרק הערל עבדים מה שיעלה להם דורות. כגון גר עבד עמוני שנשא גיורת שפחה מצרית לאחר ג' דורות נתגיירו. א"ת עבדים עלו להן דורות מותרים מיד. א"ת לא עלו להן דורות זכרים אסורים איסור עולם ונקבות מותרות לאחר ג' דורות. והנה נראה דבהך סברא פליגי. דמאן דס"ל דעלו להן דורות היינו דגם בעבדותן נחשבים הם כישראל והיינו כמו כל גרים ב"ח. וגירותן לעבדות שמחויבין במצות כנשים סגי להחשיבן כישראל ולהכי חשבינן מנין הדורות בעבדותן ומאן דסבירא ליה דלא עלו להן דורות, היינו משום דגירותן לעבדות לא סגי להחשיבן כישראל וכור בן חורין. ולהכי אמר דהנקבות מותרות לאחר ג' דורות אחר שחרורן וגירותן. והנה הירושלמי צריך להבין בתרתי. דאמאי קאמר דהזכרים אסורים איסור עולם הא שפחה ולדה כמותה ומאי איכפת לן אם האב עמוני. וגם צריך להבין במה דמשמע שם דלמ"ד דעלו להן דורות מותרים מיד. ומשמע דגם הזכרים מותרים דהא לא מחלק לדידי' בין נקבות לזכרים כמו דמחלק אחר כך דלמ"ד דלא עלו להן דורות. ולכאורה הי' אפשר לומר דלמ"ד דלא עלו להן דורות. והיינו דנחשבים כעכו"ם וליכא בהן הדין דולד שפחה כמותה ומתייחס לאביו כדין האומות דהלך אחר הזכר. ולהכי הזכרים אסורים איסור עולם. אך אי אפשר לומר כן דא"כ הנקבות למה צריך ג' דורות הא הוית עמונית דמותרות מיד. ועוד הא הרמב"ם הנ"ל כתב להדיא דגם עכו"ם בשפחה ולדה כמותה. ואם כן הזכרים אמאי אסורים לעולם הא מתיחס אחרי' והוי מצרי.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה