אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כה · ח)
שוב ראיתי דמ"ש (באות ד') ליישב ההיא דכומתי' גם להרשב"א דאין יכול לקבל מתנה מרבי. ובכ"ז ניחא דזכתה הכומתי' משום דס"ל דהעבד יכול לזכות מרבו. ואח"כ הוא דזוכה בחזרה מהעבד דהוי כשדהו שנשבחה עיין שם. זה נסתר ממש"כ הריטב"א להקשות על שיטה הנ"ל. דעבד יכול לקבל מתנה מרבו. מהא דאין מזכה בעירוב ע"י עבדיו הכנענים ע"ש. ואי נימא כמש"כ דגם לשטתם זוכה העבד מרבו רגע אחד ורק דאח"כ זוכה הרב ב רה. אם כן גם לדידהו קשה מעירוב מדוע לא יועיל השמזכה לאתרים על ידי עבדו. כיון דיש קנינים להעבד מיבו גם לאחרים יזכה. וכשמזכה לאחרים ל"ש שיזכה הרב אחר כך בחזרה. ומוכח ע"כ כמ"ש מקודם דהרשב"א והריטב"א ס"ל דאין קנין לעבד כלל בלא רבו, משום דקניניו ומעשיו כאילו הרב עשה. וע"כ אין יכול לזכות לאחרים מרבו מה"ט. דהוי כזוכה הרב בעצמו לאחרים דל"מ. אך דלפ"ז יתעורר הקושיא מההיא דכומתי' איך זכתה. ויהי' ראי' מזה דלא כהקצות דדוקא בגט דסגי בנתינה אמרי' גטה וידה בכ"א. אבל לא היכא דצריך קנין. ומההיא דכומתי' מוכרח דגם בקנין אמרי' גו"י בכ"א וע"כ זכתה הכומתי'. גם יהי' מוכרח דגם בחליפין לא בעינן שתקנה הסודר מקודם קנית דבר הנקנה. רק קנית הסודר וקנין דבר הנקנה הכל כאחת דאם לא כן לא שייך גו"י בכ"א. וכמ"ש באות ו'.