אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כה · ב)
ודעת החולקים דיכול העבד לקבל מתנה מרבו. נראה דס"ל דהא דאמרינן מה שקנה עבד קנה רבו, לא שהרב זוכה ישר, ורק העבד זוכה מקודם ואח"כ זוכה הרב מהעבד. והיינו דס"ל דלענין קנינים העבד איש בפ"ע ככל אדם, ויש לו קנינים לעצמו גם בנתנו לו בלא תנאי שלא יהי' לרבו רשות, גם בזה זוכה העבד לעצמו מקודם, דאין קניניו שייך להרב, רק אח"כ זוכה הרב ממנו, משום דהוי כשדה שלו שנשבחה, כיון דהעבד הוא חפצא של אדון וכשיש לו ממון ממילא שייך להרב. וע"כ ס"ל דיוכל העבד לקבל מתנה מרבו כיון דלענין קנינים הוא איש בפ"ע ויש לו קנינים לעצמו וע"כ זוכה שפיר מהרב, והכא ל"ש שיזכה אחר כך הרב ממנו, דהרי הרב רוצה ומקנה לו שישאר אצלו לצמיתות.