אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כד · טו)
וע"כ צ"ל דרבי ס"ל דשחרור כסף הוא מדין קנין לעצמו וכמו דאמר מפני שהוא כמוכרו לו וע"כ מהני מה שהקדש מקבל הכסף ומוכרו לעצמו וממילא דפקע גם האיסור, וכמו בכ"ד דיוצא ע"י כסף אף דעל קה"א ל"ש מכירה לעצמו ואך משום דכן הוא היציאה דכסף דכל שזוכה לעצמו בקנין הממון ממילא פקע האיסור ולכן גם בהקדש מהני ע"י שמוכרים לו ואף שהקדש א"ל קנין האיסור מ"מ מהני כמו שמהני לרבנן ע"י שמוכרים לאחרים אף שההקדש א"ל קה"ג, וע"כ כמ"ש הרמב"ן הנ"ל משום דהבעלים דהיינו המקדיש מסתלק לגמרי, ולכן הקונה מהקדש זוכה קה"ג (וכע"ז מבואר בב"ב (דף נ"ד) דנכסי עכו"ם הן כמדבר דעכו"ם מכי מטי זוזי לידו מסתלק לי' וישראל ל"ק עד דמטא שטרא לידו, הרי חזינך דע"י הקנין יוצא מרשות המוכר אף שהקונה לא קנה עדיין) וכיון דהבעלים הקנו לההקדש או להעכו"ם לגמרי ונסתלקו לגמרי ורק דהקדש לא מצי לזכות בקה"ג, אבל מרשות הבעלים נפיק לגמרי וגם כשהוא תח"י ההקדש או העכו"ם אין ביד הבעלים לשחרר, משום דכר נפיק מרשותם לגמרי ע"י המקדיש או ע"י המכירה לעכו"ם, ודלא כמו שכ' בקושיתו דכשהוא תח"י ההקדש הבעלים היו צריכים לשחררו דלדידהו שייך קה"ג, אבל בתרוצו תי' דהבעלים נסתלקו לגמרי ונשאר האיסור מופקר בלא בעלים וע"כ הקונה מההקדש הוא דזוכה ע"י הק"מ גם בק"א דבזה ודאי האיסור נגרר אחר הממון וכמ"ש בסי' דלעיל או י"ל דהקדש אף דל"ש אצלם ק"א אבל קנו מהבעלים ע"מ להקנות לאחרים שיקנו לגמרי וע"ז שייך קנין גם להקדש, וע"כ ס"ל לרבי דגם כשמוכרו לעצמו מהני דכיון דזוכה בעצמו בקנין ממון שוב פקע גם קנין האיסור ורבנן דס"ל דא"י הגזברים להוציאו לחירות היינו דס"ל דכסף הוי כשחרור דשטר וע"כ ל"מ ומשום דא"ל קנין האיסור וכמו דא"י לשחררו ע"י שטר, וזה מדוקדק מאוד בלשון רש"י שם והני גזברין אין רשאין לכך שאין גופן קנוי להקדש שלא הקדיש אלא לדמיו וזו דרך שחרור ולא דרך מכירה ע"ש, משמע להדיא דאילו הוי דרך מכירה הוי מועיל אף שא"ל להקדש קה"ג והוא תמוה וע"כ כמ"ש דאילו הוי דרך מכירה הי' מועיל משום דכן הוא גזירת הכתוב דיציאת כסף דהוי כקנין לעצמו, וממילא פקע האיסור וכדס"ל לרבי וע"כ פרש"י דרבנן ס"ל דאין זה מדין קנין לעצמו רק כשחרור שטר ולכן כיון דהקדש א"ל קה"ג אין יכולים לשחרר.