אור ברסלב
אמרי משה סימן כד › ד)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כד · ד)

ג)

ומזה נראה להוכיח דל"ש קנין לעצמו, ומשום דקנין ל"ש רק לנתק אותו הקנין עצמו שהי' לי' להמוכר שיהי' שייך להקונה אבל בקנין עבד לעצמו ל"ש לקנות העבדות דלעצמו ל"ש עבדות ואצלו הקנין הוא חירות ולכן אין שייך על זה קנין. ומוכח מזה דלא כהקצות דשטר שלא לשמה מהני להפקיע הממון ע"י אחרים ולהנ"ל לק"מ דל"ש קנין לעצמו. ועפ"ז ע"כ צריך לפרש הא דבגר שמת דקנו עצמם דלאו מדין קנין לעצמם הוא, והוא ענין גירות דכיון דע"י ההפקר מסתלק רשות הבעלים וחל עליו דין ישראל במקצת ולמ"ב לרש"י דמעוכב ג"ש אסור בשפחה אלא אף להתוס' דמותר בשפחה מ"מ חל עליו דין ישראל במקצת ששוב א"י למכור א"ע לעבדות ואפשר דיהי' עליו איסור דל"ת בו עבודת עבד. וע"כ בעינן שירצה לזכות בעצמו שיחול עליו השחרור שהוא גירות במקצת, וכשאינו רוצה להיות משוחרר לא חל עליו דין גירות בע"כ, דדוקא בשיחרור גמור משתחרר בע"כ דגמרי מאשה אבל השחרור במקצת ע"י הפקר בעינן שירצה העבד ענין הגירות במקצת, אבל אין זה מדין קנין, וכצ"ל להנתיבות דל"ש קנין בעצמו ע"י חצירו, דקרקע אין נקנה ע"י חצר ועפ"ז מיושב ג"כ מה שהקשה הנתיבות סי' רע"ג לשיטת רש"י דהפקר הוי דא"מ, וא"כ איך מבואר (בדף ל"ט) דמפקיר עבד קטן ל"מ לזכות בעצמו הא הוי דא"מ דמהני גם בקטן. והנה (מדף ל"ט) בלא"ה לק"מ, דשם קאי לענין יאוש, וביאוש נראה דגם לרש"י לא הוי דא"מ ואך ברש"י שם נזכר לענין הפקר ועיקר קושיתו הוא על השו"ע שם דמפקיר עבד קטן כל הקודם זכה והא לרש"י הוי דא"מ, ואולם לפמש"כ, הרי מוכח דלא מדין קנין הוא ורק דבעינן דעתם ורצונם משום הגירות וע"כ כשאינם רוצים לזכות וכן בקטנים דל"מ רצונם ודעתם לקבלת הגירות וע"כ יכולים אחרים לזכות בהם ושוב ל"ק לרש"י דהפקר הוי דא"מ ומהני גם בקטן דהרי בלא"ה ל"ש קנין דאין קנין לעצמו, משום דלעצמו הוי חירות וכנ"ל.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה