אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כג · כד)
והנלע"ד דכבר כתבנו דלהרשב"א דכיבוש קונה אף קודם יאוש א"א לומר דקונה קה"ג לכ"ד דא"כ איך שייך יאוש ועל מה חל היאוש כיון דהשבאי כבר קנה קודם יאוש ולא נשאר להבעלים רק קנין איסור שעל זה ל"ש יאוש, וע"כ דהשבאי ל"ק רק למע"י ואף דהרשב"א ביבמות (דף מ"ו) כתב דבמלחמה יש לעכו"ם קה"ג היינו, קה"ג למע"י כקנין דקל לפירותיו דלא מהני מחילה בלא קנין אבל בלא כיבוש יוצא במחילה בלא שטר וכמבואר שם ברשב"א הנ"ל ד"ה וקדם וטבל לשם ב"ח, אבל בכיבוש קונה קה"ג למע"י לענין זה שלא יועיל מחילה, אבל לא קנה קה"ג לענין שיהא ידו כיד רבו וכפשטות הגמ דאמרי' שבאי גופי' מי קנה, אין קנוי למע"י, דמתבאר דל"ק לכ"ד, וכן מפורש להדיא בריטב"א שם, דהא דחמר הכא דקני לי' למע"י דמשמע דא"ל קה"ג לא אתי לאפוקי אלא דלית לי' קה"ג כישראל שיהא ידו כיד רבו ושיש לו קנין איסור בעבד דקנין זה אין לעכו"ם אבל ודאי קה"ג למע"י יש לו כקנין ישראל בע"ע דלא סגי במחילה, עכ"ל (והטעם דל"ק שיהא ידו כידו, הוא משום דלזה צריך שיהא כשורו וחמורו, וקנין כזה שיהא אדם קנוי כשאר חפצא, ל"ש רק בצירוף האיסור של עבדות, דאז נעשה כשורו וידו כידו, וע"כ ל"ש זה בעכו"ם) ועפ"ז א"ש מש"כ הרשב"א דלפני יאוש בפדאו לב"ח חוזר לראשון, משום דכיון דשבאי ל"ק רק למע"י, אבל לענין שיהא ידו כיד רבו ל"ק, ונשאר זכות זה לראשון שיהא ידו כידו, ולהכי בפדאו לב"ח שקונה העבד בעצמו מע"י, שוב זוכה רבו ראשון מדין מה שקנה עבד קנה רבו, וע"ז מביא רשב"א הדמיון לאיש שקנה עבד למע"י לזמן וחזר ומחל שחוזר לראשון ומתבאר דבקנין מע"י לעולם ומחל אין חוזר לראשון, והטעם משום דבישראל קנין מע"י לעולם הוא קה"ג, ולא נשאר להראשון כלום דעיקר דין עבדות הוא נצמח מקנין מע"י, וכל שקנה מע"י לעולם גורר אחריו גם הדין דידו כיד רבו (ואפשר דגורר אחריו גם קנין האיסור וזה דלא כשיטת התוס' רי"ד המובא בסי' הקודם שאפשר למכור קנין ממון לאחד והאיסור ישאר אצלו והרשב"א סובר דא"א להתחלק וכל שזוכה בהממון לעולם נעשה עבדו לכ"ד), ורק בקונה מע"י לזמן דהגוף נשאר להראשון ואין להלוקח רק ק"פ ולמע"י לחוד אבל לא הדין שיהא ידו כידו וזה הזכות נשאר להמוכר ולכן במחל הלוקח מע"י חוזר לראשון משום מה שקנה עבד קנה רבו, וזה מדמה הרשב"א לקנין השבאי דאף דהוא קונה לעולם, אבל כיון דעכו"ם כל קנינו הוא רק למע"י אבל לא לענין שיהא ידו כידו וזכות זה נשאר להבעלים כנ"ל וע"כ כשפודה לב"ח חוזר להבעלים משום משק"ע ק"ר כנ"ל.