אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כב · כד)
ויש להעיר ממה דפסק הרמב"ם בפ' מתרומת דנולד מהול מותר בתרומה וכבר תמה במנ"ח דסותר הרמב"ם א"ע דפסק בה' מילה דנולד מהול צריך הטד"ב ע"ש שנשאר בצ"ע, והי' נראה דס"ל להרמב"ם דאף דנולד מהול צריך הטד"ב משום ערלה כבושה מ"מ לא מקרי ערל כיון דלא ניכר הערלה ובכ"ז צריך הטפת ד"ב משום חיוב מצות מילה דכיון דיש ערלה כבושה שייך הטד"ב מהך ערלה ונקרא ד"ב אבל בכ"ז לא חל שם ערל על האדם משום ערלה הכבושה וע"כ מותר בתרומה דזה לא תליא בחיוב מצות מילה, רק בשם ערל, וכ"נ בכל הני דנימולו שלא בזמנם דצריך הטד"ב בכ"ז לא מקרי ערל, וכך לענין פסח דמעכבת מילת בליו ועבדיו, י"ל דגם נולד מהול מעכב הטד"ב דשם תליא בחיוב מצות מילה אבל לענין תרומה רק בשם ערל תליא ועפ"ז אין אנו צריכים למה שנדחק המנ"ח לחדש דבר זר דע"י הטד"ב יוצא הערלה הכבושה דאל"כ לא הי' מהני הטד"ב כיון דנשאר בערלו ע"ש, ולפמש"כ א"צ לזה דבלא הטד"ב ג"כ אין עליו שם ערל משום ערלה הכבושה ורק לקיום מצות מילה הוא צריך הטד"ב, ואפשר דמזה הוכיח הרמב"ם דנולד מהול מותר בתרומה דע"כ דלא מקרי ערל דאל"כ ל"ש הטד"ב כיון דעדיין נשאר ערל וע"כ כמוש"כ דל"מ ערל גם בלא הטד"ב כנ"ל, וזה סתירה למש"כ לעיל אבל יש לחלק.