אור ברסלב
אמרי משה סימן כ › ט)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כ · ט)

ח)

והר"נ הביא דברי הרשב"א דבזרק מכבר לחצרה שבציפורי ואמר לה הא גיטך בחצרה ואמרה תזכה לי חצירי מגורשת כמבואר בירושלמי דאם אמרה תזכה לי חצרי שבעכו נעשה כמו שהיתה ידה ארוכה ולא עוד אלא אפי' לא נתן שם עדיין ואמרה זרוק לחצרי ותזכה לי חצרי מגורשת דחצר לא גרע משליחות ובשליח דכותה מגורשת בממנה ש"ק (והרבותא בדין השני היינו לפמ"ש הרשב"א מקודם דגם אם נתן מדעתה בחצר שאינה סמוכה אינה מגורשת דאף שמקודם נתרצתה להתגרש שמא חזרה אח"כ, וע"כ בדין הראשון דכבר הי' הגט בחצרה ובשעה שאמרה תזכה לי חצרי מיד נתגרשה ול"ש בזה חזרה אבל בדין השני דאמרה מקודם זרוק לחצרי ותזכה לי חצרי אף שנתן הגט בשיהוי זמן ולא מיד בכ"ז לא חיישינן דילמא חזרה וכמו בעשתה ש"ק דלא חיישינן לחזרה ה"נ כיון דעשתה מפורש את חצרה לשלוחה ע"י שאמרה תזכה לא חיישינן לחזרה) וכתב ע"ז הר"נ דבגווני קמא שהרב מחשב יותר לא ידעתי איך היא מתגרשת דהא בשעה שזרקו לא הוי החצר לא שליח דידה ולא שליח דידי' ואינו אלא כאילו נתנו לפקדון בידה ואחר כך כשאמרה תזכה לי חצרי האיך היא מתגרשת והא בעינן שיאמר לה הר"ז גיטיך ואי בשאמר לה כן אחר שאמרה תזכה היינו גווני בתרא שבדברי הרב עכ"ל ולענ"ד הרשב"א והר"נ פליגי בזה לפמש"ל דהא דלא הוי טגמעב"ק בנתן לחצרה שאינה סמוכה, היינו משום דנותן למה שתהי' אח"כ ידה וס"ל להרשב"א דהנתינה מתקיימת מיד דכיון דאח"כ היד הזה יקנה לה שוב מקרי מיד נתינה דלא בעינן שתקנה מיד רק ליתן ליד שיכולה לקנות בלא שום סיוע מאתר, והיינו ע"י שתאמר תזכה או שתבוא לחצרה וכשנותן ביד כזה נתקיים מיד הנתינה וע"כ כשאמר בשעה שנתן לחצרה הר"ז גיטך תו א"צ יותר והקנין של הגט יהי' אח"כ בשעה שאמרה תזכה וא"צ עוד הפעם דכבר אמר בשעת נתינה, והר"נ ס"ל דמיד לא הוי נתינה דבעינן הנתינה והקנין כאחת ואין מתחלק הנתינה לחוד והא דמהני היינו משום דאח"כ מקרי נתינה כשאמרה תזכה והגט באה לקנרה ע"י נתינתו הקודמת מקרי נתינה ע"י הבעל והיינו דמדמי הר"נ לנתן לה לפקדון דאף דבשעת הפקדון לא הוי נתינה לגירושין ולא נוכל לחשוב אז לנתינה בכ"ז מהני אח"כ כשרוצה לגרשה ונחשב אז נתינה ע"י שבא לידה מיד הבעל וכמ"ש הר"נ מפורש במשנה דכנסי שט"ח וכמש"ל לאות ד') וע"כ הקשה הר"נ על הרשב"א דבגווני קמא לא מהני דמה שאמר מקודם בשעה שזרק הרז"ג ל"מ דאז לא הי' נתינה וע"כ צ"ל אח"כ כשאמרה תזכה הר"ז גיטך א"כ היינו גווני בתרא שבדברי הרב [ובאמת לא אבין קושית הר"נ אף לפי דבריו לפמש"ל במוסגר דהרבותא בגווני בתרא הוא דלא חיישינן דילמא חזרה כשנותן הגט בשיהוי זמן אחר שאמר תזכה וא"כ אף אם נימא דאמר לה הרז"ג אחר שאמרה תזכה אין זה גווני בתרא דהרי כיון שהגט כבר בחצרה וכשאמרה תזכה מיד נתגרשה ול"ש חזרה, וצ"ע] ואפ"ל עוד דהרשב"א ס"ל דבנתן לפקדון באמת לא מהני וכ"כ הב"מ (בסי' קל"ט) דבכנסי שט"ח הוי נתינה מצידו לגירושין ורק משום כיסופא אמר לה שט"ת ע"ש שכ"כ בדעת הרשב"א דפליג על הר"נ בזה ולפמ"ש כן אפ"ל לשיטתי' דס"ל דהנתינה בחצר שאינה סמוכה מתקימת מיד. וע"כ י"ל דלפקדון דלא הוי נתינה מיד לא אמרינן דאח"כ מקרי נתינה מה שהגט בא לידה ע"י הבעל אף שהנתינה הראשונה אינה כלום והר"נ והרשב"א לשיטתייהו אזלי אבל אין זה מוכרח די"ל דהרשב"א דבכל אופן מקרי נתינה או מיד היינו בחצר שאינה סמוכה שנותן לגירושין נתקיימה הנתינה מיד משום דאח"כ יהי' ידה לקנות כנ"ל ובאופן דלא נתקימה הנתינה מיד כמו לפקדון מהני ג"כ דאח"כ מקרי נתינה עי"מ שבא לידה צונתינתו הקודמת אולם הר"נ ודאי דפליג בזה על הרשב"א דמיד לא הוי נתינה דבעינן הנתינה בשעת הקנין ומש"ה הקשה על הרשב"א כנ"ל ואולם לפמש"ל באות הקודם דאם הנתינה מתקיימת יזה"כ ניחא דברי הרמב"ם בעבד מהלך דכשהגיע לידה מגורשת ולא הוי טגמעב"ק כמו שהקשה הרשב"א משום דכיון דהנתינה מתקימת אח"כ א"צ דוקא באותו הרשות שנתן עפה"ט, ולפ"ז הרשב"א דהקשה על הרמב"ם בעבד מהלך דהוי טגמעג"ק ע"כ מוכח דס"ל דאח"כ לא מקרי נתינה והנתינה צריך דוקא מיד כשיצא הגט מידו וכשיטתי' בהך דתזכה לי חצרי כמי שבארנו ולפ"ז גם בפקדון אין מועיל להרשב"א ואולם יקשה מהא דנתן לה כשהיא ישנה דניעירה קוראה אינו גט עד שיאמר הא גיטך ואף דאיירי שאמר בשעת נתינה לעדים שנותן לגרושין כמבואר ברשב"א וא"כ מ"ט לא מועיל הנתינה מיד, וע"כ דישנה ורע מחצר שאינה סמוכה דכיון דהגט אין משתמר בישנה לא מקרי נתינה ליד שאח"כ יהי' ידה לקנות ואין דומה לאינה סמוכה דהגט משתמר ואח"כ תקנה אבל כשאין משתמר לא מקרי נתינה מיד, ובכ"ז ל"צ ליטול ממנה לעשות נתינה חדשה ולא הוי טגמעגי"ק וע"כ דגם להרשב"א אמרינן דאתת"כ כשהגט בידה כשניעורה מכת נתינתו הראשונה מקרי נתינה אח"כ וא"כ גם בפקדון י"ל להרשב"א דמהני והא דהקשה על הרמב"ם בעבד מהלך צריך לחלק דדוקא כשמונח אח"כ באותו היד שנתן כמו הך דישנה אז הוי כנתינה אריכתא ומהני וה"ה בפקדון להרשב"א מהני רק כשמונח אח"כ באותו המקום שנתן לפקדון, אבל בנידון הרמב"ם דהנתינה הי' להעבד ואח"כ הוא בידה ל"מ נתינה ולהרמב"ם גם בכה"ג הוי נתינה כנ"ל.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה