אור ברסלב
אמרי משה סימן כ › ז)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כ · ז)

ו)

והנה לפי"מ שבארנו דלהתוס' הא דבמגרש לאחר ל' לא הוי טגמעג"ק משום דהוי קבלה אריכת' כל הל"י, הי' נראה לכאורה דצריך להיות מונח בידה כל הל"י ובאמת מסתימת הפוסקים לא משמע דרק בעינן שיהי' השטר קיים כל הל"י ויהי' ברשותה אבל א"צ שיהי' מונח באותו היד או באותו החצר שנתן כל הל"י והנה כפי המובן הפשוט דבלאחר ל' המעשה נגמר מיד ורק החלות הוא לאחל"י ודאי דל"ק כלל במגרש לאתל"י דהוי טגמעג"ק דכבר נגמר מעשה הגירושין מידו אבל כבר כתבנו דקשה לפ"ז למה צריך שיהי' השטר קיים בשעת החלות וע"כ נראה דאף אי נימא כמש"ל דלא נגמר המעשה מיד בכ"ז י"ל דלא בעינן שיהי' מונח כל הל"י באותו המקום שנתן והיינו לפמש"ל דע"כ מהני בנתן לחצר שאינה סמוכה ואח"כ באה לחצרה או שאמרה תזכה לי חצרי משום דמה שנמצא בידה אח"כ מכח נתינתו הקודמת זה גופא מקרי נתינה וכמש"ל (באות ד') בכונת הר"נ דמה"ט מהני בפקדון ובכנסי שט"ח אף דהנתינה הראשונה אינה כלום משום דמיד הבעל בא לידה היינו כיון דמה שנמצא הגט בידה אח"כ הוא לא עי"מ שלקחה בעצמה רק ע"י נתינת הבעל זה מקרי נתינה וטגמעג"ק הוא רק כשלקחה בעצמה שלא מכח הבעל אבל מה שנמצא בידה מכת נתינת הבעל אף דהנתינ' הראשונה לא הי' כלל לגירושין אבל עכ"פ הגט בידה מכח נתינתו הקודמת מקרי הנתינה אח"כ, ומה"ט מהני גם בנידון הב"ש כנ"ל, ולפ"ז א"צ שיהי' מונח דוקא באותו מקום שנתן, וכמו בפקדון וכנסי שט"ח וכן במגרש לאחל"י דמקרי הכל נתינה אחת מה שהגט בידה ורשותה מכח נתינתו הראשונה.

ועפ"ז ירווח לי לישב הרמב"ם בעבד מהלך דכשיגיע לידה מגורשת שהקשה הרשב"א דהוי טגמעג"ק כנ"ל (באות א') ושם כתבנו דהנתינה מתקיימת גם ברשות שאינו קונה כמו במהלך ואינה סמוכה אך להנ"ל א"צ לכ"ז דהנתינה מתקיימת כשהגיע לידה והגט בידה מכח נתינתו הקודמת שנתן לה העבד ואף שהוא מהלך ולא נתקיימה בזה הנתינה אבל עכ"פ הוא נתן הגט ע"י הקנאתו את העבד ונותן לה יד וזה מקרי נתינה מה שנותן לה יד ורשות חדש וכמו כתב גט ונתן בחצרו וכתב שטר מתנה וכן בעבד כפות דלכ"ע מהני מה"ט שע"י הקנאתו את החצר הגט ברשותה וזה מקרי נתינה, וע"כ גם כשהוא מהלך אף שאינו קונה אבל עכ"פ מקרי נתינה מכחו ע"י הקנאתו את העבד ושוב הגט תחת רשותה דאף דאין מתגרשת מיד אבל העבד כבר שלה וגם פירות אין להבעל וכדין הנותן מתנה לאשתו דקנתה ואין הבעל אוכל פירות, וע"כ אף דמיד אינה מגורשת אבל כשהגיע לידה הגט והגט בידה מכח נתינתו הקודמת שלקחה מרשות עצמה דהיינו מעבדה שהוא כבר שלה ולעבדה הי' הגט ע"י נתינתו מקרי שפיר נתינה בעת שהגיע הגט לידה שהוא מכח נתינתו ולא גרע מנתינה לפקדון וכנסי שט"ח ועיקר הדין דטגמעג"ק הוא רק כשהיא נוטלת בעצמה שלא בא לידה מכת נתינתו אבל כשהגט בידה מכת נתינתו מקרי שפיר נתינה אף שכשיצא הגט מידו לא נתקיים הגירושין מיד אבל כיון שעכ"פ הגט תחת שלטונה ורשותה מכח נתינתו, והיא נוטלת מרשות עצמה אף שאינו בר קנין כמו מהלך לידה שפיר מהני ועוד עדיף מפקדון וכנסי שט"ח אף שג"כ בשעת שנתן לא קנתה הגט ופקדון מקרי יותר ברשות המפקיד בכ"ז כיון שעכ"פ נמצא הגט אצלה תחת שלטונה וע"כ מקרי נתינה כמ"ש הר"נ הנ"ל דאע"ג דהנתינה הראשונה אינה כלום כיון דמיד הבעל בא לידה.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה