אור ברסלב
אמרי משה סימן כ › ה)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כ · ה)

ד)

וביבמות (דף נ"ב) בתוס' ד"ה ולאשה דעלמא אינו גט כתבו דלר"מ דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם הוי גט דבידו לגרשה כמו בעבד לכשאקחך הרעק"ל מעכשיו ותמוה לכאורה דאיך יכול לגרש כשהיא פנוי' ואינה אשתו הא הוי טגמג"ק וכבר תמה ע"ז בעונג יו"ט בסוף ספרו, וע"ש שכתב דבעבד ניחא כיון שהוא עכ"פ עבד ומה שזה האדון עדיין אינו בעלים על העבד ע"ז מהני לר"מ דמועיל דשלב"ל כמו בכל הקנינים אבל באשה קשה ולדברי הב"ש הנ"ל הי' ניחא דהנתינה היא אח"כ כשתהי' אשתו והגט בידה ע"י נתינתו הקודמת וכמו דמהני להב"ש כשנותן לאיש אחר קודם שנעשה ש"ק, אם כי יש לחלק דהתם מצד המקבל שהוא איש נכרי שפיר י"ל דמהני משום דאח"כ נמצא בידו ע"י נתינת הבעל וזה מקרי נתינה כנ"ל אבל הכא נהי דמצד האשה אין חסרון שהיתה פנוי' כיון דעכשיו שנשאה הגט בידה ע"י נתינתו הקודמת אבל מצד הנותן שהוא הבעל הרי בשעה שנתן לא הי' עדיין בעלה וליכא נתינה מהבעל ואמנם בעיקר קושיתו לכאורה נראה דלמ"ד דאדם מקנה דשלב"ל חשבינן כאילו הי' בעולם דהרי במקדש לאחר שאגייר ולאחר שתתגיירי דמהני לדידי' אף דעכו"ם ל"ש לקדושין וע"כ דחשבינן כאילו כבר נתגייר ואולם יש לאמר דגם עכו"ם שייך לעשות מעשה הקדושין, דהרי חזינן בגיטין (דף כ"ג) דהא דעכו"ם פסול להיות שלית הולכה בגט הוא משום דעכו"ם לאו בר שליחות ואילו הי' בר שליחות הי' יכול להיות שליח בגט וכן לקדושין וחזינן דעכו"ם יכול לעשות מעשה וכונת גירושין וקדושין וע"כ מהני מעשיו כשמקדש לאחר שאגייר ואמנם זה צ"ע במה דמבואר בתוס' קדושין (דף ס"ג) וביבמות (דף צ"ג) דבמקדש מעכשיו לאחר שאגייר מהני גם כשנקרע השטר וע"כ דהקדושין חל מעכשיו ומוכח לכאורה דחשבינן כאילו כבר נתגייר ולפ"ז ל"ק כלל קושיא הנ"ל דלהכי יוכל לגרש ג"כ ולא הוי טגמעג"ק אבל באמת מעולם לא הבנתי זה איך אפשר שיחול הקדושין מעכשיו כשהוא עכו"ם ואינו בר קדושין ובודאי דליכא עלה חיוב א"א כשהוא עכו"ם וכן בשחרור ובשדה לכשאקחנה קנוי' לך מעכשיו איך שייך שיחול השחרור מעכשיו שעדיין אינו עבדו וכן בשדה וע"כ אף דאין חל הקנין על הדבר הנקנ' מעכשיו אבל המעשה של הקנין נגמר מעכשיו וכן מעשה הקדושין נגמר מעכשיו והחלות של הקדושין ע"כ דהוא לכשיתגייר ולא מהני מעכשיו רק לענין זה שנקרע השטר ושלא יוכל לחזור והיינו משום דכבר נגמר הקנין כאילו הדבר הי' בעולם ואך לענין נתינת הגט שלא יחשב טגמעב"ק י"ל דלא מהני דדוקא בלאחר שאגיירי מהני, דמעשה וקנין הקדושין יוכל גם עכו"ם לעשות כנ"ל ורק חלות הקדושין ל"ש בעכו"ם, אבל לענין נתינת הגט לא נוכל לחשוב כאילו כבר הי' בעלה ונהי דמצד האשה י"ל דמהני עפ"י הב"ש הנ"ל אבל מצד נתינת הבעל קשה דלא הי' נתינה מבעל ועפ"ז גם מה דניחא לי' להעניו"ט בשחרור דמהני גם הנתינה קודם שקנה העבד דעכ"פ הוא עבד ומה דבעינן שהאדון שלו יהי' המשחרר כיון דמהני בדשלב"ל מהני השחרור קודם שקנה אותו שיחול לכשיהי' אדונו יעו"ש אינו מובן לי החילוק דלבד דהכא קאמר לכשאקח קנוי לך מעכשיו ואיך שייך לעשות השחרור מעכשיו ומהני גם בנקרע השטר כמ"ש התוס' ואיך אפשר לשחרר עבד של אחרים גם מצד הנתינה קשה דליכא נתינה מאדון שלו וכמו בבעל וצ"ע, והעיו"ט כתב משום קושיא הנ"ל למחוק השני תיבות מהתוס' דבידו לגרשה וקאי שם רק על הכתיבה דיכול לכתוב לר"מ ולא אדע דהרי לפמ"ש הרמב"ם דפסול הכתיבה משום דהוי הכתיבה שלא לשמה, ונראה דהיינו דכל שאין יכול לגרשה כעת הוי שלא לשמה א"כ אי גם לר"מ אין יכול לגרשה דהוי טגמעג"ק גם הכתיבה יפסל ואולי על הכתיבה גופא אי חשיב לשמה תליא אי מהני בדשלב"ל ואף דגם לר"מ אין יכול לעשות הנתינה בכ"ז חל הלשמה על הגירושין שיבוא לעולם [ובא"מ (סי' ל"ה) הקשה על הרמב"ם דלמה הוצרך לטעמא דלשמה תיפי"ל דא"מ דשלב"ל ור"ל דמשום יבמתו דהוי בידו הוכרח הרמב"ם הטעם דלשמה ועפ"ז תמה בהך דשחרור לכשאקחך קל"מ איך מהני להרמב"ם אף לרבי דס"ל דא"מ דשלב"ל הרי ג"ש ג"כ צריך לשמה, יעו"ש שנדחק טובא ולענ"ד לא אבין כלל דבלא הטעם דלשמה מה טעם יש לפסול הכתיבה אף אי אין מקנה דשלב"ל ובשאר שטרות ודאי נראה דכשר לכתוב שטר אף על דשלב"ל וע"כ הוצרך הרמב"ם הטעם דלשמה לפסול הכתיבה וזה רק אי אח"מ דשלב"ל ואין יכול לגרש ולעשות הנתינה ע"כ חשיב הכתיבה שלא לשמה, אבל לרבי דמהני בדשלב"ל ויוכל לגרש שוב הוי הכתיבה לשמה ול"ק שוב מהא דמהני בשחרור לכשאקחך דלר"מ הוי לשמה].

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה