אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן יז · ב)
ולכאורה יש ראי' מהא דאמרי דאין עידי הגט חותמין זה בל"ז גזרה משום כולכם ותיפ"ל דאם חותמין זה בל"ז הרי ליכא שני עדים שחתמו לשמה דנהי דעל דעת המתחייב איכא עכ"פ שני עדים לעשותו שטר דכ"א מעיד שנעשה בציווי הבעל. אבל מנ"ל דחתמו לשמה וע"כ דהעדים שחותמין שלא לשמה עוברים על לא תענה עד שקר, דעדותם הוא ג"כ שנעשה הגט בהכשר, וע"כ גם כשחותמין זה בל"ז איכא ב' עדים על לשמה דהא שניהם מעידים שנעשה בהכשר וחתמו לשמה, ואולם ז"א דהרי עדיין יקשה על כתיבת הסופר להשיטות הסוברים דאין הע"ח צריכין לשמוע שהסופר כותב לשמה ועכצ"ל דא"צ עדים על כל פרטי הכשר הגט, וסמכינן דמסתמא עושה בהכשר דישראל אין חשוד להכשיל משום לפ"ע, וכמו דאמרי' לגבי בעל דאין חשוד לקלקלה, או משום דבידו מהימן ע"א וכנ"ל, אבל כותים דחשידי על לפ"ע קשה כנ"ל ומוכח ע"כ דעוברים על לא תענה כחותמין שלא לשמה.