אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן יג · א)
והנלע"ד לחדש דבתרומה לזרים יש איסור על המאכיל משום הדין דמשמרת תרומתי דהיינו דאסור לאבד תרומה או לשרוף וכמ"ש התוס' בפסחים (דף י"ג) ומשום דצריך לשומרו שיהנה הכהן מהתרומה, וע"כ אם זר אוכל תרומה לבד האיסור דזרות איכא גם הך איסורא דמשמרת תרומתי, ואיסור זה איכא גם על המאכיל, ולכן א"ש הך דקטן ערל דאם ערלות שלא בזמנו הוי ערלות אסור לסוכו לא משום איסורא דקטן, רק משום משמרת תרומתי דהיינו מה שמסיכו לקטן עובר במה שמאבד התרומה שלא כמצותה לכהן ובזה יתישב גם קושית התוס' (בד' צ') ד"ה ואוכלת בגינו דלמ"ד קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצוין להפרישו הומ"ל בתרומה דאורייתא, ולפמ"ש דיש איסור על המאכיל תרומה ניחא, והנה ביבמות (דף ס"ו) בתוס' ד"ה כרשיני תרומה כתבו בתרומה דחזי לאכילה אסור ליתן לבהמתו משום הפסד תרומה ע"ש, ונראה דאיכא איסור מה"ת להאכיל לבהמתו כשראוי' לאכילה לאדם והיינו הך דינא דמשמרת תרומתי דכיון דאכילת תרומה לכהנים מצוה אסור להפסיד ולהאכיל לבהמתו ובכרשיני תרומה אף דחזי לאכילה ע"י הדחק אפשר דליכא בזה הדין דמשמרת תרומתי, ומשום דהולך לאיבוד בל"ז וע"כ מותר להאכיל לבהמתו, וכע"ז כתבו התוס' בפסחים לגבי חמץ (בדף י"ב), ולבהמת ישראל אסור ליתן כרשיני תרומה ומשום דאסור לישראל ליהנות הנאה של כילוי וכמ"ש התוס' שם, ואיסור זה הנאת כילוי אסור גם בתרומה טמאה דליכא בזה הדין של משמרת תרומתי, א"נ י"ל דגם בכרשיני תרומה איכא הך דינא דמשמרת תרומתי כיון דחזי לאכילה ע"י הדחק, ובכ"ז מותר ליתן לבהמת כהן משום דהוי קנין כספו אבל תרומה דחזי לאדם אסור ליתן לבהמתו, והיינו מדרבנן או מה"ת כיון דיש לקיים באכילתם מצוה, ולא משום הדין דמשמרת תרומתי דזה גם בכרשינים איכא ובכ"ז הותר לבהמת כהן משום דהוי קנין כספו, ולפ"ז ל"צ למ"ש התוס' שם דהטעם דאסור בשכר פרה מישראל משום הנאת כילוי רק דהסור משום משמרת תרומתי ומוכח ע"כ דהתוס' ס"ל דבכרשינים ליכא הך דינא דמשמרת תרומתי.