אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן י · יב)
ויתיישב בזה מה דק"ל לב"ש דס"ל דצרת ערוה מותרת משום דאאחע"א, ובנשא חי ואח"כ מת הוי צ"ע שלא במקום מצוה, כמבואר (בדף י"ג) והיינו דס"ל דכל דלא חל איסור דא"א ליכא כלל זיקת יבום, א"כ יהי' הדין לב"ש דח"ל פטורים מחליצה דהרי כשקידש אתיו הח"ל להיבם לא חל א"א דל"ל מוסיף, ובת"ל אפ"ל דכיון דמה"ת מתיבמת שפיר יש א"א לאחר מיתה דהותר הח"ל, ובפה"ג מקרי במקום מצוה, דאל"כ קשה לב"ש דלא ס"ל גם איסור בת אחת, א"כ איך משכחת יבום כלל דהרי לא חל אשת אח עם איסור אשת איש, וחל רק החמור וכמ"ש התוס' (בדף ל"ב) וע"כ דכיון דלאחר מיתה חל אשת אח מקרי במקום מצוה, וה"נ בח"ל כיון דמה"ת מותר לייבם חל אש"א לאח"מ, אבל בח"ע דמה"ת אסור לייבם א"כ נימא לב"ש ופטורה גם מחליצה, וזה מבואר הביטול, וע"כ דחל הא"א לענין ממזרת ושלא יתפסו קדושין וע"כ מקרי במקום מצוה, ויתישב ג"כ מה ששמעתי להקשות דמשכחת בשש עריות שיהי' נשואות לאחיו דהיינו באשת אביו שקידשה בנדתה דלא חל אשת אב על נדה ואח"כ קידשה בנו, אחיו של היבם, וכשתטהר מנדתה יש איסור דאשת אב על היבם, ולדברנו ניחא דגם בכה"ג לת"ק, [ואחז"ר נדפס הס' אחיעזר וכתב ג"כ כע"ז] ועפ"ז גם בגרושה על נדה לת"ק לר"ע ונתעורר קושיתנו הנ"ל דאיך משכחת חללה לר"ע, [ועל הקושיא דאשת אב הי' אפ"ל דהוי כולל ומשום דע"י הקדושין של האב נעשית אשת איש ואסורה גם לב"נ והוי מוסיף משני שמות, למאן דס"ל דחל בשני שמות, אך עדיין יקשה לב"ש דל"ל כולל] ועיין בתוס' בכריתות (דף י"ד) שכתבו דע"י אשת איש ל"מ אשת אב משני שמות דאשת אב אסורה גם לאחר מיתה, ואש האיש שריא לאח"מ.