אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן י · ח)
ויתישב לפי הנ"ל גם מה שהקשה הגרע"א בסוף גיטין שהביאו התוס' מהירושלמי דלב"ש דלא יגרש אא"כ מצא בה ערות דבר ל"ל הלאו דמחזיר גרושתו תיפ"ל דהויא סוטה, ותירצו לעבור בשני לאוין, והקשה הגרע"א דאיך חל מחז"ג על סוטה, ולהנ"ל י"ל כגון שהיתה נדה בשעה שזינתה ונעשית סוטה ולא חל איסור סוטה על נדה וכשגירשה ונשאת לא טבלה עדיין ואחר שגירשה בעלה השני טבלה מנדתה וחל אז איסור סוטה ומכז"ג בב"א. [וחוץ לדרכנו יש להעיר בקושית רע"א אי נימא דאיסור מחז"ג חל תיכף כשקידשה לפי"מ דקי"ל דגם מן האירוסין חייב, לפ"ז י"ל דמחז"ג הוי מוסיף על סוטה משום דכשקידשה השני דאז חל עליו האיסור דמחז"ג, הרי נתוסף איסור ע"י הקדושין לכל העולם משום אשת איש, ואף דהוי משני שמות חל במוסיף כמ"ש התוס' ביבמות (דף ל"ב) ואך לפי המבואר בקדושין (דף ע"ח) דבמחז"ג אין לוקה בביאה לחוד בלא קדושין אאפ"ל דחל תיכף כשקידשה מחז"ג, דאז א"א לתפוס קדושין משום אשת איש וע"כ דחל האיסור לאחר הגירושין, ויש לדחות], ואי נימא דמחז"ג איכא גם קודם הגרושין ולפי"ז גם כשטבלה מנדתה קודם הגרושין של השני חל בבת אחת, דממה נפשיך אם נימא דגם איסור דאשת איש לא חל על נדה, הרי כשתטהר חל א"א ומחז"ג וסוטה בב"א, ואי חל א"א על נדה א"כ לא חל סוטה ומחז"ג על אש"א ורק כשגירשה חלו כאחת סוטה ומחז"ג.