אור ברסלב
אמרי משה סימן טז › ד)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן טז · ד)

ג)

והנה רש"י כתב שם דהו"מ לתרץ דאיירי בע"מ ור"א, ובתוס' שם כתבו דאף בע"מ כיון דס"ל דבגיטין פסול אף בשמות מובהקים דילמא אתי למיסמך ולמסור באפייהו א"כ גם בשטר מתנה פסול משום ה"ט, והוא באמת קושיא גדולה על רש"י, והנלענ"ד דרש"י לשיטתי' דס"ל דעכו"ם כשר מה"ת להעיד וכמתבאר (בד' ט') ד"ה חוץ, וד"ה פסולה דרבנן דרק לגיטין פסולים להעיד לפי שאינן בתורת גו"ק. וכן כתבו התוס' בב"ק (דף פ"ח) בשם רש"י, וקשה לפ"ז דמאי פריך מתנה חספא בעלמא וכמו שהקשינו על הג"א, וע"כ נראה עפמ"ש הרמב"ן בב"ב (דף ע"ז) בהך דזכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו השטר דחוזר בשטר והקשה דמדוע לא יכתבו לו שטר אף בלא דעתו, וכן הקשו בתוס' שם, וע"ז תירץ הרמב"ן וז"ל ולי נראה שאפילו בלא טעם אם רצה חוזר דספר מקנה בעינן ועדים שליחותו הן עושים כדמוכח בג"פ ובכ"ד, וכיון שלא רצה אין כותבין, עכ"ל.*).

*) הג"ה והנה מה שלא כתבו הראשונים הטעם בפשוט דבעינן דעת המתחייב דאל"כ הוי מפ"כ, צ"ל דהיכא דאין טעם במה שאינו רוצה ומצד הדין צריך ליתן לו שטר יש לכתוב גם בלא דעת המתחייב וכמו בנמחק שט"ח דכותבין לו שטר אחר, ועיין תוס' ב"ב (דף ק"ע) דמזמן שני אף שלא בב"ד כותבין ובתוס' גטין (דף ט' ע"ב) ד"ה אע"פ כתבו ועוד דלאו בני שליחות נינהו דאין שליחות לעכו"ם ומדבעינן שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתמו משמע דבעי שליחות וגם בזה קשה דהא בחתימה בעינן שיאמר חתמו משום דעת המתחייב ומנ"ל דהוא משום שליחות ודילמא גם עכו"ם מהני דל"ב שליחות ורק צריך דעת המתחייב, וצ"ל דראיתם מהא דפסול שם במשנה באומר אמרו דמילי לא ממסרי לשליח ואי משום דעת המתחייב הי' מהני באומר אמרו, דעכ"פ איכא דעת המתחייב ולפ"ז מוכח גם מהתוס' דבעינן שליחות בחתימה גם בשטר מתנה דהא מבואר לקמן דגם במתנה פסול אומר אמרו, ואולם קשה דהא גם בכתיבה פסול אומר אמרו גם במתנה, ובכתיבה במתנה ודאי לא בעינן שליחות כמתבאר במשנה (דף כ"ו) דר"א מכשיר בשטרות אף בתורף כמ"ש התוס' ובתו"ג דף י' ע"ב כתב במ"ש התוס' ד"ה חספא, דערכאות פסול בכתיבה במתנה, כתב באמת דבעינן שליחות בכתיבה בשטר מתנה וראיתו מהך דפסול אומר אמרו ע"ש, וכבר השיגו בח' הרי"מ ממשנה הנ"ל, וגם קשה ביותר לפמש"ל דשיטת הרמב"ם דכשר בלא עדים כלל, וא"כ מ"ט פוסל הרמב"ם אומר אמרו גם במתנה, וע"כ דפסול אומר אמרו הוא מטעם קפידא כמ"ש הפ"י בתוס' (דף ס"ו ע"ב) ד"ה חת"ס דגם לר"מ דמצא באשפה כשר, פסול בא"א ע"ש, ולפ"ז קשה גם ראית התוס' הנ"ל דבעינן שליחות בתתימה מהא ובעינן שיאמר לעדים חתמו דהרי שם הטעם משום קפידא וכמו דפסול במתנה גם בכתיבה, ועכ"פ גם מהתוס' מתבאר דחתימת העדים הוא מדין שליחות וכמ"ש הרמב"ן, רק דהי' אפ"ל ורק בגט צריך לדין שליחות בתתימה, ובזה הבאתי דברי הרמב"ן דגם בשאר שטרות מדין שליחות חותמין.**

ולפ"ז ניחא דברי רש"י דהא דפריך הגמ' חספא בעלמא אף דנכרי כשר לעדות לרש"י, היינו משום דלאו בני שליחות נינהו, ולזה כתב רש"י דהוי מצי לאוקמא בע"מ ור"א ולא קשה מה שהקשו בתוס' דגם במתנה נגזר דילמא יסמוך לעשות הערכאות לע"מ כמו שפוסל ת"ק בגט, דא"א דבאמת הם כשרים לע"מ, ואף אם ימסור בפניהם מהני במתנה, ורק בגט פסולים משום דלאו בני כריתות, והא דפרש"י דהו"מ לאוקמא בע"מ ישראל, היינו משום ר"ש דמכשיר גם בגט וע"כ דהע"מ ישראל, וע"כ מכשיר ר"ש גם בגט דלא גזר בשמות מובהקין דילמא אתי לממסר באפייהו, ות"ק גזר גם במובהקין, אבל במתנה ל"ש למגזר דאף אם ימסור באפייהו מהני כנ"ל.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה