אור ברסלב
אמרי משה סימן ט › א)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ט · א)

סימן ט

הנה בגיטין (דף פ"ב) הקשה הרש"ל והרש"א סתירת דברי התוס' בהא דהקשו דמשכחת אשת ב' מתים בקידש חוץ דבגיטין שם ציירו התוס' כשקידש ראובן חוץ משמעון ולוי אחיו ושמעון קידש חוץ מלוי ובכה"ג משכחת צ"צ וביבמות (דף י') כתבו, שקידש שמעון סתם וקשה על התוס' גיטין דהא גם כשקידש שמעון סתם לא הוי אב"מ על לוי כיון שראובן קידש חוץ מלוי ע"ש, והנה מהרש"ל והרש"א נראה שתפסו בפשיטות דבקידש חוץ מאחיו אינו נופל ליבום, והוכתתם מהתוס' הנ"ל דאל"כ גם על לוי הוי אב"מ. ולוא דבריהם הי' נלע"ד דגם בחוץ זקוקה דעכ"פ הוי אשת אחיו והא דיכול לוי לייבם הצרה, היינו משום דאשת ב"מ לא הוי ערוה מצד עצמה, רק דהתורה פטרה מזיקה אם יש עלי' זיקת ב' יבמין, וכיון דאינה זקוקה, ממילא חל עלה איסור א"א, ולכן פוטרת הצרה משום איסור א"א, וע"כ בקידשו חוץ מלוי אף דגם בחוץ זקוקה ללוי, אבל בכ"ז יוכל לוי לייבם הצרה ולא הוי לגבי' צרת אב"מ, כיון דלגבי' ליכא איסור א"א ואב"מ לא הוי ערוה מצד עצמו רק משום א"א ולגבי לוי הרי ליכא איסור דא"א דהרי קידשו חוץ מלוי, ושפיר ניחא התוס' בגיטין שהוצרכו דגם שמעון קידש בחוץ דאם קידשה סתם הרי גם ללוי היתה צרת אב"מ דאיכא עלה איסור א"א של שמעון שקידשה סתם, וע"כ כתבו דגם שמעון קידש בחוץ מלוי, והתוס' ביבמות דכתבו דשמעון קידש סתם, היינו דס"ל דבאופן ששמעון מת תחלה דאז הרי הותרה הא"א שלו דהוי רק זיקת אחד, ולכן אף אח"כ שמת גם ראובן והיא אב"מ ונפקע גם זיקת שמעון מ"מ אינו חוזר איסור דא"א של שמעון כיון דכבר הותר פ"א וכדעת הרשב"א ביבמה שהותרה ונאסרה והותרה אינה חוזרת לזיקתה ומותרת כאשה דעלמא כיון דהותרה בשעת נפילה הותרה לעולם אף דעכשיו ליכא זיקה, וה"נ אף דאח"כ שמת ראובן והוי אב"מ נפקע זיקת שמעון מ"מ ליכא איסור דא"א כיון שכבר הותרה ללוי בשעת מיתת שמעון הותרה לעולם, וע"כ יוכל לוי לייבם הצרה דלגבי' אינה ערוה דא"א של ראובן ליכא דהרי קידשה חוץ מלוי וא"א של שמעון ליכא משום שכבר הותר בשעת נפילה, והתוס' בגיטין י"ל דס"ל דלא כהרשב"א הנ"ל ולכן הוצרכו דגם שמעון קידש בחוץ דאל"כ גם ללוי היתה צרת אב"מ משום הא"א של שמעון דאף שמת תחלה והותר בשעת נפילה אבל אח"כ דנפקע הזיקה כשמת ראובן חוזר איסור דא"א של שמעון ולתירוץ זה נתכוין ג"כ הרה"ג ר' זעליג ז"ל הנ"ל ואולם אכתי צ"ע דאף דהתוס' לא ס"ל כהרשב"א וס"ל דאח"כ כשמת השני ונפקע הזיקה חוזר אז א"א של הראשון אבל אכתי איך פוטרת צרתה דהא הוי ערוה לאח"מ דהא מקודם שמת השני היתה מותרת משום א"א של הראשון, דהא הוי זיקת יבם אחד, ורק לאחר מיתת השני הוא דחוזר הא"א של הראשון והוי ערוה דלאח"מ.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה