אור ברסלב
אמרי משה סימן ז › כה)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ז · כה)

כד)

והנה יעדנו בריש הסימן לברר אי חליצה עוקר הזיקה למפרע דהנה לכאורה צ"ע הא דמבואר במשנה (ד' מ') דהאחין מותרין בקרובת החלוצה, הא למ"ד יש זיקה הרי מקודם החליצה היו כל האחים אסורין בהקרובות משום הזיקה דהוי כאשתו, וא"כ במאי נפקע איסור הקרובות וביותר. קשה לר"ש דס"ל לחד מ"ד דזיקה מה"ת ככנוסה, והוי הקרובות כקרובות אשתו גמורה, א"כ אף דע"י החליצה פקע הזיקה מהשתא, אבל להוי כיבמה שמתה שאסור באמה אף דהשתא ליכא זיקה אסורה משום הזיקה דמעיקרא, וכן יקשה הא דמותר אדם בקרובת צרת חלוצתו.

ולכאורה אפ"ל דכשחלץ או מיבם אחד מן האחים נתברר דרק אליו היתה זקוקה, ולשאר האחין או הצרות לא היו זקוקות כלל, וכן משמע לכאורה ממ"ש הרמב"ן (בד' י"ח) וז"ל א"נ בתרי ולא ייבם ולא מת פי' שכל שלא מת א"א לומר זיקה ככנוסה לזה החי דא"כ א"א מהחיים היא, [היינו דק"ל דלר"ש דגם בתרי יש זיקה איך אפשר אחד לייבם דהרי זקוקה גם לשני] אלא כך הדין לר"ש זיקה ככנוסה לכל האחין, ואם קדם אחד וזכה בה לפני אחיו פקעה לה הזיקה מאותן שלא רצו לייבם, אבל מת אחד מהן כיון שאילו הי' חי אפשר הי' מייבם רואין אותה ככנוסה לו משעת נפילה וכ"כ הרשב"א ע"ש.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה