אור ברסלב
אמרי משה סימן ז › כב)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ז · כב)

כא)

והנראה דל"ד דשם לב"ש ע"כ צ"ל דהי' רגע אחד זיקה בכדי שיופקע האשת אח, ויכול לחול איסור דאח"א, וע"כ מקרי אח"א ערוה דלאח"מ, כיון שהי' רגע אחד זיקה, אבל לר"ש אמרי' דאף דמחיים לא הי' זיקה אחרי דעומד האח"א הכן, וע"כ אמרי' דלא נפקע הא"א וע"כ מקרי ערוה בשעת מיתה משום הא"א ואינה ערוה לאח"מ וע"כ פוטרת צרתה לר"ש, ולא מקרי ערוה דלאח"מ שאין פוטרת צרתה, רק כשהערוה עצמה הותרה רגע אחד והיה עלי' זיקה רגע אחד וע"כ ל"ש לפטור צרתה, כיון דהי' זיקה להערוה עצמה רגע אחת, אבל באופן שלא היה זיקה על הערוה עצמה אף דאינו חל איסורא דהערוה רק לאחר מיתה מ"מ פוטרת צרתה, וע"כ לר"ש כיון דס"ל דכל שעומד לחול איסור דאח"א לא נפקע הא"א ולכן לר"ש פוטרת הצרה משום ערות אשת אח דאף דמחיים אינו חל משום איסור דאשת איש, אבל כיון דחל תיכף במיתתו דלא הותר הא"א במקום דעומד הכן איסור אח"א, וע"כ פוטרת צרתה ג"כ, ואך לפי זה נצטרך לומר דלב"ש דס"ל דהא"א נפקע רגע אחת וחל עלה זיקה ומשום אח"א אסורה הערוה עצמה, וא"כ אם תמות אחותה אח"כ תהי' מותרת הערוה עצמה להתייבם כיבמה שהותרה ונאסרה והותרה דחזרה להתירה הראשון, ולא הוי כיבמה שנאסרה בשעת נפילה דאסורה עולמית, וזה חידוש גדול, ואולי י"ל דהך דינא דכל יבמה שא"א קורא בשעת נפילה וכו', אין זה רק דין משום דלא חל עלה זיקה וקאי באיסור א"א, אך הוא ילפותא מגזה"כ דכיון דליכא בה בשעת נפילה יבמה יבא עלי' ה"ה כא"א, וע"כ ה"נ ליכא לקיים יבמה יבא עלי' דהרי תיכף חל האח"א וע"כ היא כא"א ודוקא כשהי' יכול רגע אחד לייבם בפועל מקרי יבמה שהותרה.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה