אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ז · יג)
והנלע"ד דש"י שזינתה בעי חליצה גם לר' המנונא דהנה באמת צריך להבין בהא דאמרי, דסוטה פטורה מחליצה משום טומאה כעריות, כיון דסוטה ת"ק וא"כ אף דטומאה כעריות, הא בעריות, גופא פריך הגמ' (ד"כ) מאי ראית, ומשני מסתברא א"ל תפסי קדושין א"כ לת"ק, וא"כ סוטה דת"ק איך אפשר שתפטר מחליצה, וע"כ נראה דסוטה דפוטרת ל"ד לכל עריות שפוטרים גם כשיצויר שלא יתחייב כרת משום א"א כמו בקידש חוץ מאחיו וליכא א"א מ"מ הערוה דבתו לחוד פוטרת לפי"מ שיתבאר דגם בחוץ יש זיקה אבל סוטה הגזה"כ דטומאה כעריות אתי לומר דתפטר מחליצה משום שלא פקע הא"א ואין נכלל בריבוי דיבמתו אף דהוי רק ל"ת וגם תפסי בה קידושין אף לר"ע, והא"א הוא הפוטר אבל כשיצויר באופן שלא יהי' א"א אז אינה פטורה משום סוטה לחוד כיון דת"ק, ולפ"ז בש"י שזינתה כיון דבשעת נפילה הותר הא"א וליכא עתה על היבם רק איסור סוטה לחוד, וע"כ בעי חליצה משום דסוטה לחוד בלי הא"א א"א לפטור משום דת"ק, וממילא מיושב קושיתנו הנ"ל, דאף דנעשית סוטה מ"מ יש בה איסור יבמה לשוק משום זיקת חליצה, ובאמת יש נפ"מ גם לדידן דל"ס דר' המנונא לפמש"ל דבקידש חוץ מאחיו אף דליכא איסור א"א מ"מ זקוקה היא לו ליבום, ומשום דעכ"פ היא א"א ולפ"ז אי נימא דאיסור סוטה לחוד פוטרת, גם בחוץ פטורה ופוטרת צרתה, אבל לפמ"ש דסוטה לחוד אינה פוטרת ורק הא"א הוא הפוטר, א"כ בחוץ דליכא א"א צריכה חליצה, ואפ"ל עוד דמותרת גם להתייבם, דהנה בעיקר הדין דצרת סוטה פטורה יש להבין מה זה שייכות האיסור סוטה שזינתה תחת בעלה להיבם, וע"כ צ"ל דמשום הק"ו השתא במותר לה אסורה וכו' ולפ"ז בקידש חוץ דל"ש הק"ו דהא לא הוי אסור לה, וא"כ מהכ"ת תאסר על היבם ואולם לפי"מ דנראה מהראשונים דהטעם דאסורה ליבם הוא משום גזה"כ לאחר ולא ליבם, לפי"ז גם בחוץ עכ"פ אסורה להתייבם, אבל מחליצה גם לדידהו י"ל דאינה נפטרת משום דהא"א הוא הפוטר, וכנ"ל.