אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ז · יב)
והנה מכבר נסתפקתי בש"י שזינתה לר' המנונא דמסורה ליבמה אי פטורה גם מחליצה, כיון דמדין סוטה הוא לכאורה שפוטרה מחליצה, אך ק"ל לפ"ז מהא דחמרי' (בדף ט"ו) אין הלכה זו רווחת בישראל נעשה כדברי ב"ה הולד פגום לב"ש, וכן אמרי' לקמן דבעי לפשוט דבני צרות דב"ה לב"ש כשרים ושמשו ע"ג מזבח, ואי אמרי' דש"י שזינתה פטורה מחליצה א"כ יבמה לשוק שנשאת ונבעלה הרי נפקע הזיקה משום דנעשית סוטה ליבם ושוב בביאה שני' לא הוי יבמה לשוק, וא"כ אמאי הולד פגום לדברי ב"ה, וגם איך פשיט מהא דשמשו ע"ג מזבח דילמא היו הבנים מביאה שני' דכבר נפקע הזיקה וביותר קשה דהא בהעראה נעשית סוטה ובגמר ביאה הראשונה שמתעברת שוב לא הוי יבמה לשוק דכבר נפקע הזיקה, ואולי י"ל כיון דנשאת ע"פ ב"ד של ב"ה דמיא לאונס וע"כ לא נעשית סוטה גם לב"ש, שוב אחז"ר ראיתי בס" חלקת יואב שהקשה כע"ז בהא דמבואר בהאשה רבה דלר"ע מיבמה לשוק הוי ממזר ושם איירי במזיד, כמתבאר (בד' צ"ד) אימא חיישא אקלקילא דזרעא ודייקא וא"כ הרי נעשית סוטה בהעראה ונפקע הזיקה ובגמ"ב שוב לא הוי יבמה לשוק ואמאי הוי ממזר, וע"ש שנשאר בצ"ע, ושם הקושיא יותר חזקה דר"ע בודאי אית לי' דר' המנונא כמבואר בסוטה וזה ל"ק לר"ע כיון שנעשית סוטה ליבם הוי כח"ל, דלר"ע פטורה מחליצה דסוטה ת"ק גם לר"ע ובעי חליצה, ורק משום דין טומאה קשה כנ"ל.