אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ז · יא)
ואולי אפ"ל דלר"ל דס"ל דלאחר חליצה חייבין האחין כרת, ומשום דכל דליכא זיקה ע"כ איכא כרת אף דהותרה בשעת נפילה, ורק הוא אינו חייב כרת על החלוצה משום דלא יבנה מנתק מכרת ללאו, אבל האחין חייבין כרת, כיון דליכה זיקה, וע"כ לדידי' ע"כ צ"ל דלמ"ד דחוזרת להתירה היינו גם לזיקתה דא"א לומר אליבי' כהרשב"א דחוזרת להתירה ולא לזיקתה, דזה א"א דהרי ס"ל לר"ל דכל דליכא זיקה ע"כ חייב כרת, וע"כ אם לא היתה חוזרת לזיקתה היתה אסורה משום א"א, ועכצ"ל דחוזרת גם לזיקתה והרשב"א לא כתב זה רק אליבי' דר"י דס"ל דהאחין ג"כ אין חייבים כרת, וכמו שביארנו בסימן הקודם להרמב"ם דמסברא ס"ל לר"י דכיון שהותרה בנפילתה שוב ליכא כרת גם כשנפקע הזיקה כמו לאחר חליצה, ולא כמ"ש התוס' דלא יבנה מנתק מכרת, דהרי הרמב"ם ס"ל דלא יבנה הוי רק אסמכתא] וכיון דס"ל דכל שהותרה בנפילתה שוב ליכא כרת. ה"נ ביבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה י"ל דאינה חוזרת לזיקתה ובכ"ז מותרת כאשה דעלמא דכיון דבנפילתה הותרה שוב ליכא כרת, וכמו לאחר חליצה, ולפ"ז י"ל דהסוגיא (בדף ל"ב) אזיל לר"י דעכצ"ל אליבי' דחוזרת לזיקתה וצ"ע. ואך לפי"מ שצדדנו בסימן הבא דאפשר דא"א לאחר נפילה אינו מסלק הזיקה מדין ערוה דאמרי' הואיל ואשתרי משום דהוי משם אחד, ניחא שפיר דהוי אב"מ משום דמאמר אינו מסלק הזיקה הראשונה משום הואיל ואישתרי.