אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ז · ד)
עוד יש להביא ראי' דא"א מנפילת זו א"פ ממ"ש התוס' (דף י"א) ד"ה צרתה מהו, דלר"י בן כיפר היא עצמה ודאי פטורה גם מחליצה משום דטומאה כתיב בה אך צרתה בעי אי אפי' מתיבמת משום מיעוט דהיא תועבה ואין צרתה תועבה, וקשה דכיון דהיא פטורה חל עלה א"א ותפטור צרתה מפני כרת דא"א, והמיעוט דתועבה הוא רק למעט דטומאת מחז"ג בעצמה א"פ, אבל כרת דא"א לפטור. וע"כ דא"א מנפילה זו א"פ, עוד ראי' ממ"ש המפרשים בהא דפריך בדף כ' אם בעלו אמאי קנה וקשה דאף דאין עדל"ת משום דאפשר בחליצה או מקרא דיבמתו, אבל מדוע לא יקנה בדיעבד וכתבו עפמ"ש המ"ל דבח"ע דאין עשה דוחה עשה חייב ג"כ כרת, וע"כ לא קנה גם בדיעבד משום כרת דא"א. ואולם תמהו ע"ז דאיך אפשר שיהי' בח"ע כרת דא"א דא"כ תפטור גם מחליצה משום כרת דא"א אבל אי נימא דא"א מנפילה זו א"פ א"ש.