אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ז · ג)
ולכאורה קשה אי א"א מנפילה הראשונה א"פ ממ"ד דצרת אילונית פטורה דע"כ משום א"א פוטרת צרתה וגם מחליצה פטורה כדאמרי' (בדף ג') למעוטי דר"א. ואך י"ל דלמאי דקי"ל דצרת אילונית מותרת היינו מה"ט דא"א מנפילה זו א"פ, וכן משמע קצת בסוגיא שם דקאמר הלכתא דצרת אילונית מותרת ואפי' צרת בתו אילונית דמשמע דגם אי צרת בתו אילונית אסורה, י"ל דצרת אילונית לחוד מותרת, והיינו מה"ט דא"א מנפילה זו א"פ, ועל צרת בתו אילונית הוא דהוצרך רש"י הטעם בשם בה"ג דהוי כצ"ע שלא במקום מצוה היינו דאף די"ל דהערוה של בתו תפטור הצרה ולזה אשמעינן דא"פ כיון דגם בלא הערוה נפטרה הוי שלב"מ, אבל האילונית עצמה ודאי א"פ צרתה משום דא"א מנפילה זו א"פ, ואפשר דכל מקום דאמרי' אשת אח מנפילה זו א"פ דהוי שלב"מ והיינו דמקום מצוה מקרי רק היכא דהערוה פוטרה ולולא הערוה הי' הא"א ניתר, ואז אמרי' דהערוה פוטרת צרתה, אבל בכ"מ דנרצה לומר דהא"א מנפילה זו תפטור הרי יש דבר אחר הפוטרה לעשותה באיסור א"א ולא הערוה, וע"כ מקרי שלב"מ. ודבר זה עוד צריך בירור, ואמנם י"ל בפשוט הא דא"א מנפילה זו א"פ היינו דליכא למילף מעלי' רק היכא שמלבד הא"א של נפילה זו היא ערוה. וגם בצ"צ איכא איסור א"א הקודם אבל במקום דליכא ערוה רק א"א מנפילה זו ליכא למילף מעלי', ונדחה עפ"ז מ"ש בדורל"נ ליישב הקושיא בהא דפרכינן (ד' כ"ד) אימא בכור לייבם פשוט לא מייבם, וקשה דא"כ לא משכחת צ"צ, ותירץ דלמ"ד נשואין מפילים משכחת צ"צ באח אחד שגירש הערוה ונשא אחרת, ולהנ"ל ז"א דהוי א"א מנפילה זו וא"פ, דהרי הצרה נפטרה לא משום ערוה רק משום צרת ערוה ועל צ"ע ליכא איסור ערוה חדש משום לצרור, רק שנפטרה מהזיקה ואיסורא שכיב עלה ממילא דהוי באיסור אשת אח כמבואר ברש"י (דף ג') [ואף כי מדברי התוס' דף ח' ד"ה כי. משמע מקושיתם שהקשו דיש כרת בצרה כמו בערוה מלצרור, לבד מהאשת אח זה רק להס"ד שם אבל להמסקנא דצ"ע שלב"מ שריא אין עלה איסור אחר רק הא"א כמבואר ברש"י הנ"ל] מש"ה א"פ, וניחא לפ"ז מה שמקשים על התוס' (ד' ל') ד"ה נאסרה, דגם למ"ד נשואין מפילים כשהותרה הערוה קודם הנפילה מותרת ורק הצרה אסורה, והרי כיון דהצרה אסורה תפטור הצרה את הערוה שהותרה מדין א"צ, ולהנ"ל ניחא דהוי א"א מנפילה זו, ולא דמי לכל צ דיש עליהן הא"א הקודם מנפילה הראשונה.