אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ו · א)
והנה אחרי שנתבאר בסימן הקודם דהנפילה מתרת, יש לחקור בביאת מעוברת דל"ש ביאה ולא מקיים המצוה, מ"מ י"ל דקנה בביאתו בתורת קידושין דעלמא, כיון דאיסור א"א ליכא גם בלא קיום המצוה, והנה שם בבריתא תנא משום ר"א אמרו יוציא בגט, ומבואר להדיא דצריך גט, ואף דלא קי"ל כר"א, היינו לענין שאין מחויב לגרשה, אבל אם ירצה לפוטרה צריכה חליצה, לפי"מ דקי"ל דל"ש ביאה וגם גט צריכה, וכן מבואר להדיא בטוש"ע ועיין רש"י שם וברש"א וכבר הקדימו בתוי", דלר"ל צריכה חליצה וגט, ולכאורה משמע דצריכה גט מה"ת והיינו כמש"ל, דכיון דמותרת לו תפסי בה קידושין כאשה דעלמא, אך לענ"ד יש להוכיח דאינו כן, דשם בסוגיא מייתי ברייתא דהכונס יבמתו ונמצאת מעוברת לא תנשא צרתה ואמרי' שם דלר"ל לא תנשא שמא יהא הולד ב"ק וביאת מעוברת ל"ש ביאה, ואי נימא דקנה מה"ת כקידושין דעלמא אמאי לא תנשא צרתה, הא כתבו התוס' (בדף כ"ט) ד"ה אלא לדחות בצרה, דצרה היינו שעמה מבית אחד, ואף דלב"ש מאמר אינו קונה קנין גמור והיא עצמה אינה נפטרת במאמר וצריכה חליצה, דמאמר אינו כיבום, מ"מ צרתה מיפטר, ומשום דמאמר כקידושין, וכיון דהתחיל לעשות הקנין בזו קרינן בצרה כיון שלא בנה שוב לא יבנה ע"ש. וא"כ ה"נ בביאת מעוברת כיון דעכ"פ הוי כקידושין מדצריכה גט מה"ת, א"כ אף דהיא עצמה לא נפטרה מ"מ צרתה תפטר משום לא יבנה וכמו במאמר לב"ש, ואולי יש לדחות דמאמר לב"ש אף דלא קנה קנין גמור לפטור ע"י, אבל מ"מ הוא מעין יבום וכמו דאמרי' לדידן דמאמר עלוי זיקה קא רמי וכן לב"ש מה"ת הוא, אבל הכא במעוברת דהוי רק כקידושין דעלמא לא מקרי בצרה לא יבנה משום שקידש זו בקידושין דעלמא, ומ"מ זה דוחק וע"ש בדף נ"ב ע"ב דלרבנן מאמר ג"כ הוא כקידושין דעלמא, ולא שייך לזיקה.